שלום חברים צדיקים

(אגב לגבי ה'צדיקים' - אתם בטח חושבים לעצמכם שאני סתם מגזים ונותן לכם מחמאה לא מדויקת בלשון המעטה.. כדי שתוכלו להמשיך 'לעבוד' על עצמכם שאתם בסדר.. אז ממש ממש לא!! אתם אולי לא מודעים לזה וגם אני עדיין לא הפנמתי זאת לחלוטין, אבל מסתבר שכל אדם שחטא לא משנה במה וכמה, אם הרהר תשובה בליבו למשך שבריר שנייה הופך לצדיק גמור! ראיתי אתמול שיחת חיזוק מהרב יהושע שפירא שליט"א בנושא התמודדות עם הנפילות לתאווה והתחושות הקשות שהנפילות שלי גורמות לי, שאני חוטא ומזוהם רוחנית, ואין לי סיכוי כלל לשום קשר אמיתי עם דבר רוחני, הרב מסביר בשיחה איך כל המחשבות הללו זה בעצם המטרה הראשונית של היצר הרע - רצונו אינו עצם החטא אלא ההלקאה העצמית שבאה אחר הנפילה והתחושה שאינני שווה כלום, זאת מטרתו ושם צריך להילחם איתו - ממליץ ממש ממש לכל אחד לראות את כל ההרצאה היא שינתה הרבה את ההסתכלות שלי על עצמי ועל מעלת התשובה אפי' בלי כל 'עד שיעיד עליו יודע תעלומות' ובלי קבלה לעתיד, רק צער וחרטה לשבריר שניה. וזהו. ממש מדהים - לצפיה - 'אשיב ממצולות' ותודה רבה ל 'בעצתך' היקר שהקפיץ את זה, ולכבוד הרב הד"ר היקר מאד שהביא זאת לפה לראשונה. תודה לכם זה הביא לי הרבה מאד קבלה עצמית והחלמה) 

אני בימים האחרונים כותב את הצעד הראשון שלי, וזה מציף לי דברים כואבים מהעבר, דברים שלא בא לי שיצופו כי תמיד כשהייתי חופר בעבר שלי זה היה גורם לי לאובדן כוחות לפעול בעולם ואפי' לקום בבוקר. בחסד ה' התפללתי אליו שייעזרני וביינתים אני כותב ודומע לפעמים אבל חש עדיין שכוחותיי איתי. מתפלל אליו שימשיך לעוזרני בהמשך הצעידה בדרך הצעדים, ושייתן לי את הכוחות הנדרשים ממני בשביל לעשות עבודה מחלימה כמו שצריך גם אם זה יכאב לי.

יש 3 שאלות שמציקות לי לפעמים תוך כדי ההליכה לקבוצות החיות ועשיית הצעדים, ואני משער שאינני היחיד.
1 - מה העבודה הזאת לי בכלל? למה אני עושה רע לעצמי? כמובן ששכחתי את הכאב העצום שהשימוש גרם לי, אבל מעבר לזה למה אני רואה סביבי כ"כ הרבה אנשים שמחים לכאורה בחייהם ואני צריך לשבת ולחפור פנימה ולכאוב?
2 - מי אמר שהתכנית טובה בשבילי, אני כזה עדין ושברירי וזה הרי כזה בשקט ובצינעה, אולי המסרים הללו רעים לנשמתי? אולי אני מכניס לעצמי ידע פנימי שישנה את נשמתי לרעה ועוד לפני שאספיק להתנגד, זה יכניע אותה?
3 - מי אני באמת בפנים? כמה שאני מנסה כבר שנים רבות לחפור בפנים ולגלות את העצמי הפנימי והאותנטי שלי אני חש שרב הנסתר על הגלוי. מה קורה פה? אולי אני לא עושה עבודה טובה?

להלן אביא 3 מאמרים של הרב קוק שמובאים ברצף בספר 'ניצוצות' בשער - 'חיפוש עצמי' שענו לי על השאלות הללו והרגיעו אותי לחלוטין. (טוב אז כמעט לחלוטין ספקן שכמוני.. אוהבים..)
מתפלל שיהיה לי ולכל המעוניין לתועלת ולקבל אומץ לבצע את הניתוח הפנימי לניקיון יסודי ומשחרר. אמן.

1 - בניין עצמי:
מי שאין נפשו משוטטת במרחבים,
מי שאינו מחפש אמת וטוב בכל לבבו,
איננו סובל מהריסות של עולמו הפנימי,
אבל גם לא בונה שום עולם רוחני משלו.
                    ***
אדם שנשען על המסורת והחברה,
ואינו מתעמת בעצמו עם הדברים,
הוא דומה לאותם שפנים שחוסים בצל הסלעים.
אבל אדם גדול, שחש שנשמה בקרבו,
לא יוכל לחסות כי אם
מאחורי הבניינים שהוא בנה בעצמו,
בתפיסת העולם שהוא עיצב וגיבש.
('ניצוצות' - על פי אורות הקודש ב,שיד)

2 - ידע חיצוני וידע פנימי:
כל הספרים כולם,
בין בקודש בין בחול,
וכל הידיעות הבאות לאדם מבחוץ,
הם רק אמצעים חיצוניים 
כדי לעורר את רוח האדם הפנימית.
על ידי הידע החיצוני 
מוציא האדם את מה שגנוז בלבבו.
('ניצוצות' - שמונה קבצים, קובץ א, תרט)

3 - ה'אני' הנסתר:
את ה'אני' הפנימי
אי אפשר להכיר לחלוטין.
האדם לא יכול לגלות לגמרי
את אוצרות נשמתו,
ובוודאי הוא אינו יכול להכיר
את פנימיותו של הזולת,
או של הציבור.
           ***
כל עבודת המודעות
סובבת סביב השערות,
שמנסות להבין את הפנימיות
על פי המעשים הגלויים.
כל ההגדרות של סוגי אישיות
הן חלקיות וגסות.
העולם הפנימי יישאר לעולם נסתר ומעורפל,
וכל יכולת התפיסה שלנו
היא רק היאחזות בשביבים המתגלים לנו
מתוך אורה של הנשמה.
('ניצוצות' - על פי אורות הקודש ג, קיט)

שיהיה יום טוב ומחלים לכולנו 

תבכי במקומי, אני כבר לא יכול לבכות...
יש לי בעיה של קשב וריכוז,אני רואה פוסטים ארוכים ומרפר, ה' יעזור...

שמח להיות השליח לפרסם את זה שוב . יש לרב גם ספר שנקרא באותו השם כך הבנתי.

אני לא בטוח שאני מספיק בעמדה בשביל להעיר על זה, ומי אני שאעיר...
וכידוע, אנחנו לא נותנים משהו שאין לנו... בכל אופן, מקווה שדברי יהיו לתועלת

נראה לי שעניין החוטא-צדיק יכול לבלבל. במפגשים אומרים שלא באנו כדי להפוך מחוטאים לצדיקים אלא מחולים למחלימים.
אצרף קטע שנשלח במייל היומי באנגלית לפני כמה ימים שנכתב ע"י דוב
אנסה לתרגם (חופשית).
"האם אני צדיק בגלל שלא יריתי לעצמי בראש ע"י הסתכלות במדף מגזינים ברחוב? או שלא לחצתי על מודעה קופצת מלוכלכת? או שפשוט אני לא 'טומטום'? אני בוחר את האפשרות השניה.
הלוואי וה' יקרא לי אחרי 120 ויכריז: "הנה מגיע דוב... והוא לא טומטום"

והנה המקור:
Am I a tzaddik for not shooting myself in the head by looking at a magazine rack on the street, or for not clicking on a dirty pop-up ad? Or am I just not a dummy? I choose the latter. Halevai Hashem should call me up after 120 and announce: "Here comes Dov... and he's no dummy!"

אפשר לשמוע בהרחבה יותר את הרעיון הזה בסדנה המוקלטת שלו (באנגלית)
שמעתי פעם משל שהרעיון הוא שאנחנו לא נושמים בשביל לקבל שכר. (למרות שיש 'ונשמרתם'...)
כנראה ככה זה כשמרגישים ששימוש זה מוות

ההרצאה של הרב שפירא נפלאה, אבל אולי לאו דווקא קשורה למכורים

בעניין השאלות שלך, מעניין. אני מניח שהרבה חברים מרגישים שאין דרך אחרת (עיין אצל ר' טהרני למשל שטיפול לא הועיל לו) אבל המצב שלך, נראה לי קצת מבלבל. לפחות ככה נראה לי שאני הייתי מרגיש. יש לך דרך ונקיות, אז אתה לא "בא בזחילה" מיואש מכל העולם ואשתו. ככה לפחות זה נשמע אצלי, יכול להיות שאני טועה.

בכל אופן, מאחל לך רק טוב ושאלוקים שהנחה אותך להחלמה עד היום, ימשיך להנחותך הלאה
מקווה שהועלתי ולא הזקתי
נשתמע

עריכה: עכשיו עולה, או ממשיך לעלות, בדעתי שבעצם פנית לכולם. ולא כולם מכורים, ככל הנראה

תודה 'בעצתך' היקר על תגובתך
היא עזרה לי קצת לחדד אצלי את נקודת המכור/חוטא שבי

האמת שאתה בקיא ממני בצעדים, לפחות בתאוריה שלהם, בטח אם אתה מנוי גם לפנינים של דב. אשריך!
(אגב dummy זה בדר"כ גולם/בובה/מזויף ולא הבנתי מהמשפט שציטטת את כוונתו בדיוק) 
אני אישית באמת לא הגעתי בזחילה לתכנית בגלל התאווה, כשהגעתי לקבוצות הייתי נקי שנה למיטב זיכרוני לחלוטין בחסדו יתברך, ועוד שנתיים לפניה שבהם נפלתי נראה לי פעמיים - בחסד ה' כל יום רק להיום.

אני כן הגעתי בזחילה לגבי הצורך שלי לברוח מעצמי, וזה הגיע למצב שהכנסתי את עצמי למצב מטורף של לאבד עבודה בגלל כל הבריחות הללו.
הבנתי שהטיפול הפסיכולוגי שעשיתי שחרר ממני הרבה ממטען הכאב שסחבתי על עצמי המון שנים, מה שעזר לי להצליח לעמוד באתגר 90 הימים ולצבור אלף ימי ניקיון אחריו במצטבר ב"ה, אבל עדיין חשתי שיש בי הרבה כעסים על עצמי, ועל כל מיני דברים שעשיתי ושעשו לי, ולכן התחושה הזאת של הלברוח מעצמי ומשלל ההתמודדויות בחיי.
האמת שכשהתחלתי את הקבוצות חלק מהמשתתפים לא לגמרי הבינו למה באתי אם אני כבר 'נקי', וגם לי לקח זמן להתאפס על עצמי, ועדיין יש בי מחשבות לפעמים ללכת לקבוצות כלליות של 12 הצעדים בלי דגש מיוחד על התאווה דווקא,
אבל מכיוון שהדבר שהכי גורם לי לזוז באי נוחות בכיסא זה הודאה במעשיי בתחום התאווה, הרבה הרבה פחות משלל אלף ואחד דרכי המילוט שמצאתי לי בחיים, הבנתי בעזרת חבר יקר וותיק בהחלמה ששם ה'יסוד'.. לרצון לברוח, וחלק מהצעדים זה לעשות עם עצמי סקירה אחורה על כל מעשיי ולהבין את עצמי ומה עברתי ולבקש מה' שחרור מ-ה-כ-ל.

ייתכן שלכן אני (למרות שאני חש 'מכור' בכל רמ"ח ושס"ה) חש שכל העניין הזה של ההתמכרות יושב אצלי על מטען כאב של חוטא ורשע. כלומר אני מבין הרבה יותר את עצמי ומקבל את זה שלא הייתה לי בחירה כבר באיזה שלב בחיי שבו עברתי להגדרת מכור, אבל אני עדיין חש שהסיבה שהגעתי ל'דרגה' הזאת של להיות מכור, עברה דרך הרים עצומים של כאב והלקאה עצמית על היותי 'חוטא' ללא תקנה וסיכוי לתשובה אמיתית חזרה לאבא אוהב, ואם הייתי שומע את ההרצאה של הרב שפירא אז אולי הייתי מצליח לעצור הרבה לפני, ואולי לא כמובן.
זו נקודה שאני מקווה לברר כחלק מהצעדים, ייתכן שאני מטעה את עצמי ואתכם, ובאמת נולדתי 'מכור' והמשחק היה 'מכור' מראש בשביל שאבין כמה אני חייב קשר לאבי שבשמיים, וכל הדרך הייתה תמיד לטובתי, מהטוב ומיטיב לכל.

מתפלל להבנה יותר ברורה בזה על עצמי,
ומתפלל שזה לא יימנע ממני להמשיך ו'להחלים' את עצמי בחסדו יתברך.

תודה על תגובתך המושקעת
ויום שמח ומבורך 
 

בקשר לdummy, אני חושב שזה סלנג למילה dumb שזה, נניח, 'טמבל', וdummy זה כמו נניח 'טיפשון'
בכל אופן, אני עדיין לא מתרגם מקצועי...

בקשר ל"לבוא בזחילה" מובן ב12&12 בצעד הראשון, שההמלצה שלהם שדווקא חברים במצבים קשים יבואו, היא כי אלה מוכנים לעשות תוכנית. למרות, שמנסיונם המצטבר, גם כאלה שחייהם עדיין לא נהרסו לחלוטין יכולים להחלים. ולחבר שעדיין מסתפק אם הוא אלכוהוליסט או לא, הם מציעים לשתות בצורה מבוקרת...
בכל אופן, להבנתי, אין מניעה שבאמת מי שמוכן, אפילו אם חייו לא נהרסו, יכול לשאת הצלחה. ​(וק"ו במצבך, כמו שהעדת, שכן באת בזחילה במובן מסוים) העיקר הפעולות. מתפלל לאלוקים שיתן לי כוח, מאוד קשה לי.

עיין שם ותמצא נחת. אולי יצא לי להעלות ציטטות יותר מדויקות. הבעיה שהספר סרוק, אז הטקסט לא ניתן להעתקה.
(אם אין לך, אוכל לשלוח לך את הספר בPDF)

מקווה שהיה לתועלת ולא הפוך חלילה
 

שלום 'בעצתך' היקר
כנראה התרגום שלך תקין מבחינת הכוונה של דב בדבריו, הסתכלתי במייל המקורי והבאת בעצם את כל הציטוט שלו, הוא למיטב הבנתי מתכוון לומר שההסתכלות הנכונה שלי על ההתגברות היא לא "אני נמנע מפורנו לסוגיו בגלל שאני רוצה להיות צדיק" אלא "אני נמנע מזה בגלל שאני לא רוצה להיות טיפשון/גולם" כלומר אני בוחר לחיות חיים בריאים נפשית ופיזית ולכן אני נמנע מזה. תודה על הבאת דבריו.

לגבי "לבוא בזחילה" להלן תרגום מהאתר באנגלית שראיתי בזכותך - "לפגוע בקרקעית בעודי למעלה"

אחת המטרות שלנו באתר הוא לעזור לאנשים "להגיע לתחתית בעודם על הגובה". 
אל תחכו שההתמכרות תהרוס את חייכם!

אחד התנאים המוקדמים להחלמה (למעשה - הראשון של 12 שלבים), הוא "הודאה בחוסר אונים". 
ב AA ישנה הסכמה שאדם יכול לעבוד על הצעדים כראוי רק אם הגיע "לתחתית". 
כמו שכתוב בספר 12 צעדים ו -12 מסורות, בקשר לצעד הראשון (להחליף אלכוהול עם תאוה):
 
למה כל ההתעקשות הזאת שכל חבר A.A. חייב להגיע לתחתית לפני שהוא מתחיל את התכנית? 
התשובה היא כי מעט אנשים ינסו בכנות לתרגל את הצעדים אלא אם כן הם פגעו בתחתית שלהם. 
לתרגול אחד עשרה הצעדים הבאים נדרש אימוץ עמדות ופעולות, 
שכמעט כל אלכוהוליסט שעדיין שותה לא יחלום שעליו לקחת.
מי שואף לחיות בקפדנות כנה וסובלנית? 
מי רוצה להתוודות על מגרעותיו בפני אחרים? לפצות על הנזק שגרם? 
למי אכפת כלום מאיזה כוח עליון, שלא לדבר על מדיטציה ותפילה? 
מי רוצה להקריב זמן ואנרגיה בניסיון להעביר את המסר של A.A. לסובל הבא? 
לא, לאלכוהוליסט הממוצע, האנוכי באופן קיצוני, לא אכפת מכל זה, 
אלא אם הוא צריך לעשות את הדברים האלה כדי להישאר בחיים בעצמו.
 
תחת השוט של האלכוהוליזם, אנו מונעים להגיע A.A. ללא בחירה. 
ושם אנחנו מגלים את טבעו הקטלני של מצבנו. 
ואז, ורק אז, יש סיכוי שנהיה עם ראש פתוח להקשיב כמו שאדם גוסס יכול להיות. 
אנו עומדים מוכנים לעשות כל דבר אשר יסיר את האובססיה חסרת הרחמים הזאת מאיתנו.
 
עם זאת, השאלה היא: מהי בדיוק "להגיע לשפל מדרגה"? 
האם זה אומר שאדם צריך לעמוד לאבד הכל, 
נישואים, עבודה, כבוד, להיות ממש לפני התאבדות? 
או שכל אדם אשר הוא כנה ברצונו להפסיק להיות שטוף תאווה, 
ומבין כי הוא לא יכול לעשות את זה לבד - מועמד לקבוצות 12 צעדים?
 
דבר זה נדון בבהירות ופירוט יפה ב -12 שלבים ו -12 מסורות:
 
בזמן ההתחלה של A.A., רק המקרים הנואשים ביותר יכלו לבלוע ולעכל אמת זו. 
גם אלה "הנושמים בכבדות" (כינוי כנראה לשתיינים כבדים על גבול האלכוהוליסטים 'פנימה') 
התקשו לעתים להבין עד כמה חסרי תקווה הם באמת היו. 
אבל כמה מהם כן הבינו, 
וכאשר אלה הידקו אחיזה בעקרונות של  A.A. עם כל הלהט שבו טובע מנסה לתפוס חגורת הצלה, 
הם כמעט תמיד החלימו. 
לכן המהדורה הראשונה של הספר "אלכוהוליסטים אנונימיים", שפורסמה כאשר הקבוצות שלנו היו קטנות, 
עוסק במקרים נמוכים וקשים בלבד. 
אלכוהוליסטים רבים פחות נואשים ניסו את שיטת A.A. אבל לא הצליחו, 
כי הם לא הצליחו להפנים בכנות כראוי את חוסר התקווה שלהם.

זהו סיפוק אדיר לומר שבשנים הבאות זה השתנה. 
אלכוהוליסטים שעדיין הייתה במצב טוב עם בריאותם, משפחותיהם, עבודתם, ואף עם שתי מכוניות במוסך, 
מתחילים להכיר באלכוהוליזם שלהם. 
ככל שמגמה זו גדלה, מצטרפים אליהם אנשים צעירים שהם לא הרבה יותר מאשר רק אלכוהוליסטים פוטנציאליים. 
הם ניצלו משנים עשר או חמש עשרה שנים של גיהנום ממשי שכולנו עברנו.
אך מאחר ששלב אחד דורש הודאה שחיי הפכו בלתי נשלטים, 
איך אנשים כגון אלה צועדים נכון את הצעד הזה?

זה היה ברור שצריך להעלות את התחתית שכולנו פגענו בה, 
עד לנקודה שבה זה היה פוגע בהם. 
אם נחזור אחורה בהיסטוריות השתייה שלנו, 
נוכל להראות כי שנים לפני שהבנו זאת,  
חיינו כבר התחילו לצאת מכלל שליטה, 
השתייה שלנו גם אז לא הייתה הרגל גרידא, 
אלא אכן תחילתה של התקדמות קטלנית. 
עבור הספקנים נוכל לומר, "אולי אתה לא אלכוהוליסט אחרי הכל. 
למה שלא תנסה כמה שתייה מבוקרות יותר, בזוכרך בינתיים מה שאמרנו לך על אלכוהוליזם?" 
גישה זו הביאה לתוצאות מיידיות ומעשיות. 
התגלה כי כאשר אלכוהוליסט אחד שתל במוחו של אחר את טבעה האמיתי של המחלה שלו, 
אותו אדם לא יכול להיות אותו הדבר שוב. 
בעקבות כל 'הילולה', הוא היה אומר לעצמו, "אולי החבר'ה האלה של A.A. צדקו..." 
אחרי כמה חוויות כאלה, לעתים קרובות שנים לפני התחלתה של תקופה עם קשיים קיצוניים, 
הוא יחזור אלינו משוכנע. 
או אז הוא הגיע לשפל ולתחתית כמו כל אחד מאיתנו.
 
לאור האמור לעיל, ברור כי כל מי שבאמת ובתמים רוצה להפסיק את התאווה הזאת, 
ומבין כי לא יוכל לעשות את זה לבד, 
הוא מועמד מושלם עבור התאוששות רצינית.
כי ברגע שהוא מכיר באופן עמוק ופנימי בעצמו, 
שהוא לא יכול להצליח בכוחות עצמו להתגבר על ההרגל הזה, 
הוא פגע בתחתית בדיוק כמו כל אחד מאיתנו. 
והבה נעודד אותו לעלות על הדרך עכשיו, בזמן שידו עדיין על העליונה!
 
הבה ניתן שהקריאה של 'שמור עיניך' תהיה להעלות את התחתית,
כך שהוא נמצא לא רק בהישג יד של כל המכורים כאן, 
אלא - וכמו שהיוזם של 12 הצעדים עצמו כתב, 
ואף "אנשים צעירים שהיו לא הרבה יותר ממכורים פוטנציאלים".

אמן. 

תודה רבה רבה. האמת, שראיתי את הכתבה הנ"ל אבל התעצלתי בגלל האנגלית, ועכשיו בזכותך קראתי.
היטבת לכתוב, ועל זה נאמר: "נאמר כבר הכל ואין לי מה להוסיף לזה"...

ובהחלט, זכות עצומה יש לפועלים בשמור עיניך - GYE שמנגישים את הדרך.
ואפשר אולי להגיד שזהו הפורום החשוב ביותר הקיים שאני מכיר
(כנראה שאני מוצא משהו להוסיף בכל זאת...)

מה דעתכם על dummy = אהבל?...