מתחיל את מסעי. הראשון הרציני בפורום הזה.

ניתן לראות את הימים הנקיים בספירה שליד הניק שלי (התחלתי ב12 לחודש בלילה, אז לא סגור שהספירה מאוד מדויקת. מקסימום אחגוג 90 ביום ה91 )

זכיתי, ואזרתי אומץ בחסדי השם היום והתקשרתי ל"מתחיל שוב" ודיברנו למעלה משעה!
נהניתי מאוד! ואני מקווה שבעזרת הקל הכל יכול, זו תהיה המדרגה שלי למסע, שכנראה שיהיו בו ירידות, אבל בטח גם עליות! ובכל מצב, אני מקווה לא להפנות את מבטי מהמקום האמיתי, גם אם לא תמיד ארגיש שלשם אני רוצה ללכת.

עזור לי השם, שאזכה להבין כמה התאווה רעה לי. שאבין כמה זה מרחיק אותי ממך. עזור לי, לרצות להתקרב אליך ואף פעם לא לעזוב. עזור לי, להיות חופשי! להיות מאושר ומלא סיפוק. עזור לי, לטפל בבעיות חוסר הביטחון שלי. עזור לי לטפל בעצבות שלפעמים תוקפת אותי. עזור לי, לטפל בחוסר הסיפוק שאני מרגיש לפעמים. עזור לי, לחיות בשלום עם עצמי; כמו שבראת אותי, עם הרבה חסרונות, אבל עם הרבה מעלות לצידן!. עזור לי, להכיר בבעיות שלי, אבל לא להתרפות או להעתצב מהן. עזור לי להאמין שאתה רוצה בי, כמו שאני. עזור לי, לטפל ולהסיר את הסיבות שגורמות לי לברוח לתאווה. עזור לי, לאהוב אותך. לרצות אותך, רק אותך. עזור לי להבין את מה שאני לומד. עזור לי, לאהוב את הלימוד אפילו יותר ממה שאני אוהב היום. עזור לי להצליח לעשות את הצעדים. עזור לי לאכול בריא, לעשות ספורט. עזור לי לסדר יום שלי! שיהיה מסודר. שאני לא אפסיד אף סדר א', כי אני פשוט נהנה בו ברמה עצומה!, עזור לי להיות כן ופתוח עם עצמי, ועדיין לקבל את עצמי. כמות שאני.
אין גבול לטובות שאתה מרעיף עליי בחסדיך הגדול והבלתי נתפס. לאהבתך האינסופית. שלא תלויה בדבר. תודה! תודה לך ריבונו של עולם. תודה על החיים.

באהבה!

איזה יופי, שיהיה לך הרבה הרבה בהצלחה.
שהשם ישמור אותך.

איזה יופי. תבורך. שיהיה בהחלמה.

ברוח חדשה תישאני כתב:


תודה! עניתי לך בפרטי.

אסירותודה

תודה לך, על כל מה שאתה עושה פה.

בחסדי השם, לא מובן בכלל. עדיין נקי וזך לכבוד ה' יתברך
השם, תעזור לי להפנים כמה חסר אונים אני. ולהבין שאני חולה. להבין כמה אני צריך אותך! ורק אתה יכול לעזור לי!.

תודה על זמנים שקטים, על שאתמול הצלחתי להתחבר לתחושה של "אחרי" ופשוט לא רציתי להיות שם. תודה!
אוהב

יומן המסע עזר לי אישית המון.
מאחל לך הצלחה רבה לאורך כל הדרך!

נ.ב. אשמח גם כן להיות איתך בקשר טלפוני אם תרצה.

ממשיך הלאה.
תודה, אבא, על גישה נבונה ונכונה יותר לתאווה הזו.
על זה שבדרך הביתה אני "מפנטז" על להכנס לפורום, ולא לדברים אחרים.
על שהארת עיניי לעבוד, לאט לאט, להפנים שהכל לטובה.
על הפורום הזה בכלל, ועל האנשים בפרט.
תודה שאני תלוי רק בך, רוצה להפנים שאני לא יכול בלעדיך.
תודה שאכפת לך ממני, ושאתה אוהב אותי ומשגיח עליי בהשגחה פרטית צמודה על כל צעד ושעל ושואף וכוסף להצלחתי. כמו שנשבעת לנו ע"י הנביא יחזקאל שלא תחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו.
תודה שאתה תמיד איתי ולעולם לא עוזב אותי.
תודה על הכלים שאתה נותן לי, על החסדים אין ספור.

אנא, עזור לי להמשיך. כי כשאני לעצמי, מה אני?
מתוך שמחה ואהבה

תודה על עוד לילה מפוכח.
תודה על שינוי.
תודה על רוגע.
תודה ששמרת עליי מליפול.
תודה על ציפורים מצייצות.
תודה על הכל, גם על מה שלא נראה לי טוב.
אנא עזור לי להתחיל חיים מסודרים.
אנא עזור לי להפנים טוב "אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו".
אנא עזור לי למצוא את האיזון הנכון בשבילי בהחלמה, להבין איפה אני נמצא ומה אני צריך, שאוציא ממנה רק את הדברים הטובים וחלילה לא אנזק.
עזור לי לפנות לעזרה. עזור לי לא להתבייש ולקבל את עצמי כפי שאני.
עזור לי לחיות חופשי מתוך הערכה עצמית וביטחון עצמי.
תודה!
בוקר טוב

ותודה על רצון נפלא כל כך של אנשים לעזור שאני מגלה עוד ועוד כאלה

תודה אבאל'ה!

מתחבר חזק לדבריך
זה מדהים לגלות כל כך הרבה אנשים שמושיטים יד לעזרה בשמחה
מאחל לך הרבה הצלחה

עמוס כתב:


תודה עמוס! שיהיה לנו בהצלחה והחלמה


היום חלמתי באמצע השינה על מאבק. לא זכור לי הטריגר או משהו, אני כן זוכר שהודיתי בחוסר אונים והפניתי את זה לריבונו של עולם. (פחות או יותר)
איזה נפלא זה!
תודה אבא על דרך נפלאה!
וגם אם אני לא מכור "על הנייר", תודה על דרך מדהימה להתקרב אליך.

תודה על היום.
לא. לא כולו הסתדר כמו שרציתי. אבל תודה שהצלחת לשמור אותי עם זווית נכונה. ולא נפלתי לעצב.

רוצה להרגיש בטוח. לא יודע מה הדרך הנכונה, האם להאחז בתחושת הביטחון הזו או שהיא הופכת אותי לשאנן? או לפחד, (אשרי אדם מפחד תמיד?) השאלה אם זה לא יגרור אותי למטה. (כמו אדם שבטוח שהוא יריב, אז הוא יוזם ריב בכוח)
אולי, כל עוד אני בטוח בעצמי, ומצד שני לא נותן לעצמי מרווח (כמו לא לשמור על העיניים) זה ביטחון טוב?
אשמח לתגובות. וגם אם לא, לשתף זה תמיד טוב
ערב טוב ומפוכח

אתה יכול לנסות לפשר בין השניים לנסות קצת את הכיוון של הביטחון כשאתה מרגיש שזה מתחיל לזרום לשאננות או מייצר עבורך סיכונים לעבור לעירנות מוגברת והגנה חזקה יותר
אולי העיקר שיש בפנים איזה שיח שבוחן את הדברים ומנסה למצוא כיוון טוב יותר להחלמה
נדמה ששיח כזה קיים אצלך היטב
חזק והתחזק בדרכך ותראה נפלאות במסע...!

רוצה למצוא את האיזון העדיין בין אל תאמין בעצמך עד יום מותך, ולא לבטוח בעצמי ולהרגיש ש"עליתי על הגל והנה אני בטוח וכבר לא צריך לדאוג" לבין לפחד ולא להרגיש רגוע ובטוח.
אני כן שומר על עצמי, יש לי K9, משתדל ומצליח בדרך כלל בעז"ה לשמור על העיניים. אז זה לא שאני נותן לעצמי להחליק, השאלה איך אני אמור להרגיש מעבר לזה.
כי לעומת ההפסקות בעבר, כעת יש לי כלי חזק יותר. (שזו מתנה עצומה עצומה מהקב"ה) אני מרגיש בטוח יותר. מצד שני, לקרוא על נפילה של מישהו אחרי תקופה ארוכה מאוד, זה לא נראה בטוח כל כך.


איפה האיזון הדק? יש תרופת קסם?

הפחד המדוד עצמו לא המשתק הוא מקור הביטחון
ואולי גם יסוד השמחה שבהמשך ההתקדמות
הביטחון מעבר למידה כלומר מעבר למה ששייך לאדם לפי מצבו הוא מקור הפחד כשמתברר שאין לביטחון זה יסוד
האמת כשאני כותב זאת מתעורר בי עצמי איזה שהוא פחד... ואני מרגיש הזדהות בצורך להשיג ביטחון...
אולי מה שחסר זה הקשר שלנו עם ה׳ להבין שרק בצלו אנחנו בטוחים ועל חסדיו אנחנו נשענים ומאורו נשאב ביטחון ובקרבתו יוסר מאיתנו הפחד

ועדין הדברים צריכים בירור
שנזכה בע״ה להבנה וביאור בדרכינו
מודה לך אתה עוזר לי קצת לברר

חזק ואמץ
ועצתו יתברך תנחה אותך
ותזכה לאורו ותשמח בישועתו