ברוכים הבאים, אורח

מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3

נושא: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים 3063 צפיות

מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83476

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 3201 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812
שלום חברים יקרים וטהורים

ברצוני לחזק אצלי בחיים את נושא השמחה.
בשבילי זה מרגיש יותר קשה מאשר להחליט לטפס מחר על האוורסט..
בכל זאת הרגלים ישנים שלי לא עוזבים אותי כ"כ מהר גם כשאני מבקש מהם יפה בנימוס... להתחפף ממני כבר 
אבל בהחלמה אני לוקח על עצמי אתגרים שנראים לי גדולים עלי בכמה מידות,
כי אני לאט לאט מפנים שגם הדברים הכי קטנים בעצם נעשים לא מכוחי אלא מכוחו של בוראי הכל יכול,
ואם כך מה אכפת לי לבקש ממנו שיעזור לי גם בנושאים שגדולים עלי בהרבה על פי תחושתי כרגע..?

כמובן שיש הרבה חששות - רגע אבל אז אשתנה ואהיה אדם אחר ממה שאני עכשיו, ומי אמר שאוהב את ה'אני' החדש שלי?
בטוח הוא יהיה כזה מרוחק ולא אמיתי מתנשא ושחצני.. כמו כל המחלימים הותיקים האלה שחושבים שהם יודעם הכל.. איכס..
(וסליחה מכל הותיקים.. אני רק מוציא על הכתב מחשבות של ראש חולה, אני לאט לאט מכיר אתכם ורואה שכשאני נפגש במחלים עם רצון לעזור שבא יחד עם מידת נתינה גדולה מצדו ורצון לקבל החלמה עצמית (חלק מהצעדים זה לעזור לאחרים, וזאת לא בושה להודות בכך) אני חש תסכול על מצבי וחוסר ביטחון, מה שגורם לי מיד להעביר ביקורת במוחי הקודח על העוזר.. ה' יעזור  ) 
אבל אז אני מזכיר לעצמי שעליי לעשות מעשים של החלמה ולהתפלל ולקוות לטוב, כי לגרסתי הנוכחית דרוש שיפור ורענון רציניים, אח"כ נדאג לשיפורים ועדכונים לגרסה החדשה שתצא בעז"ה בלי יותר מדי 'באגים' בעזרתו יתברך..

נושא השמחה בחיים הוא נושא מאד כאוב אצלי, ואחד המידות שהייתי הכי רחוק מהם לפני ההחלמה, ועדיין אני חש לפעמים שהשמחה שאני חווה בחיי היא מתנה שאני מקבל מה' בעקבות הניקיון (מחלים ותיק הסביר לי פעם שגם בהסתכלות תורנית השמחה והקדושה צועדות שלובות ידיים) ולא דבר שאני עובד עליו בצורה אקטיבית, מה שגורם לי להתייאש מראש כשאני קם בבוקר בלי אנרגיה ומצב רוח טוב, כי אני התרגלתי לקבל שמחה ולא ליצור שמחה יש 'מאין'.
היו לי כל חיי מלא מלא הסברים מדוע אני 'מיוחד' ומדוע כל ספרי המוסר שמדברים על חשיבות מדת השמחה לא קשורים לסיפור חיי כהוא זה.. אם רק היו שומעים מה אני עובר בחיים היו מנשקים אותי על המצח ואומרים לי - 'פנימה' אנחנו במצב שלך היינו מזמן בעולמא דקשוט או בעולם השקר.. אשריך שאתה עדיין שומר לפחות על מראה חיצוני של עולם הקדושה, לך תחזור לחדר ולתאוות שלך שפיתחת בצורה יפה בהרבה תחומים מגוונים, שיהיה בהצלחה בהמשך.... 
אני יודע שאפגש עם עברי הלא רחוק כ"כ בהמשך הצעדים בשלב של קבלת הגרסה הקודמת שלי..
מתפלל לא-לוקי שיעזור לי בקבלת 'עצמי' הקודם.

החלטתי לנסות כל יום לחפש ולקרוא מאמר על מידת השמחה ודרכי קינייניה, ואשתדל בל"נ להעלות לשרשור פה מה שאמצא כמועיל לי.

בתפילה ליוצרי הכל יכול שיישמחנו כל יום ויום כשמח יצירו בגן עדן מקדם. אמן.
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 1 חודש על ידי פנימה.

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83478

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 3201 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812
מאמר מס' 1 - על חשיבות השמחה בחיינו - מקור - http://www.aish.co.il/i/j/48853152.html

מאת - הרב הדר מרגולין

איך מרבים בשמחה משנכנס אדר? איך אפשר להרבות בשמחה?
אם היה מדובר במעשה שקשור לגוף עליו יש לנו שליטה, ניחא. אבל השמחה היא תחושת הלב. איך אפשר לשלוט עליה?

הנה עומדים אנו עוד מעט להיכנס לחודש אדר.
או שמא נכנסנו כבר? לאלה הלוקחים את החיוב של "משנכנס אדר מרבים בשמחה" בצורה רצינית,
מתי אמורים להתחיל להרבות בשמחה בשנה מעוברת?
האם כבר מאדר הראשון או שמא רק מאדר השני?
לי אין הכרעה ברורה בעניין. לכן, אני מחמיר על עצמי בשאלה זו, ומנסה כבר מחודש אדר ראשון להרבות בשמחה.
וכך אני מציע לכם. 
אבל איך? מה עושים כדי להרבות בשמחה?

אם המעשה היה תלוי בגוף, בו אנו יכולים לשלוט היה קל לעשותו, אבל השמחה היא תחושה שבלב, איך שולטים עליה?
שאלה גדולה היא זו, אך ננסה במאמר זה לפתוח פתח קטן לעניין.
יודעים מה ההבדל בין מילון לאנציקלופדיה?
במילון יש אלפי מילים, אחת מהן לא נעדרת.
אין מבחינים בין מילה אחת לשנייה, שמא זו חשובה יותר מהאחרת. כל מילה נכנסת למילון.
ואילו באנציקלופדיה בוחרים בקפידה את הערכים.
מספרם של הערכים מוגבל, וכל "ערך" צריך שיהיה כזה שאפשר לכתוב עליו הרבה, לבאר ולהאריך.
ולכן, מחשבה רבה ניתנת עוד בתחילת הדרך, לגבי מה ייכלל ברשימת הערכים של האנציקלופדיה..וזהו העניין כאן.
להבדיל בין "מילה" לבין "ערך".
'חשוב' או 'חשוב מאוד',
למה הדבר דומה?
ניקח כדוגמא את תחום ההתעמלות. כל אחד יודע שזה 'חשוב'. רופאים ממליצים בחום, מסבירים כמה זה תורם לבריאות, ולכל מערכות הגוף.
כולם מסכימים על זה פה אחד.
ועם כל זאת, לא כל אדם נותן את הדברים אל לבו. יש מי שעסוק מדי ופשוט 'לא מסתדר' לו. חבל, אבל זו מציאות.
אך מה עם אדם שלאחר בדיקה רפואית הרופא הבהיר לו שאם הוא לא יתעמל הוא עלול ללקות בהתקף לב ובזה תסתיים הקדנציה שלו בעולם הזה...? אדם כזה כבר מסתכל על הנושא בצורה אחרת לגמרי. אצלו זה עלה דרגה, זה לא 'חשוב' (במרכאה אחת לפני ואחרי), זה "חשוב מאד!!!"
העלאה זו בדרגה כבר תגרום לו לעשות את מה שצריך (כך אנו מקווים),
תיתן לנושא את תשומת הלב הראויה ואפילו תדחה עיסוקים אחרים מפני הצורך הדחוף בהתעמלות גופנית.
סיפר לי ידיד יקר, שזמן קצר לפני נישואיו הוא נכנס לקבל הדרכה מרבו. הרב הסביר לו אודות חשיבות מידת השמחה, כיצד זה צריך להיות יסוד שעליו נבנה הבית, זה מועיל לשלום בית ולחינוך ילדים ולכל שאר הדברים הטובים.
"אכן", אישר החתן, "זה באמת חשוב".
"לא", תיקן הרב, "אי אפשר להגדיר שמחה כדבר 'חשוב'.
יש הרבה דברים 'חשובים' בחיים, וכשהם חסרים – מסתדרים בלעדיהם..."אבל השמחה זה היסוד שעליו צריך לבנות את הכל!" 

להעלות דרגה 
בדיוק זו הכוונה.
מרבים בשמחה על ידי שמבינים ששמחה זה לא דבר 'חשוב', אלא (אתם יודעים כבר מה אני עומד לכתוב) "חשוב מאוד!!!".
זה עלה דרגה.
צריך להבין שלא מדובר בעוד מילה במילון, אלא בערך באנציקלופדיה, ואז הלב ער יותר לשמחה, תר אחריה, מחשיב אותה –
אז, תמצא מידה זו את מקומה הראוי.
עצם בקשת השמחה היא השלב הראשון שמביאה את הלב לידי כך.
מצוות רבות נכתבו בתורה, ובכולן הדרכה מפורטת כיצד לקיים אותן.
יש חיוב להניח תפילין, לדוגמא, ופירוט הלכתי נרחב בכל שלב של הכנת התפילין ואופן הנחתן.
וכך בכל מצווה ומצווה. 
מה עם שמחה? פסוק מפורש יש אודות קיום מצוות מתוך "שמחה וטוב לבב",
ועם כל זאת, אין הנחיות כיצד להשיג אותה,כיצד לעבוד על הקניית מידה זו – הייתכן?
מה שאנחנו צריכים לעשות זה להתחיל בהעמקת ה"חשיבות" (הפעם – בשתי מרכאות) של העניין,
ואחר כך להתעניין וללמוד עוד על דרכי השגתה - ע"כ.

ועל כך מחר בלי נדר בעזרתו יתברך ויתעלה.
נ.ב. אשמח לקרוא תגובות על השמחה בחייכם ואיך אתם מתמודדים עם המחסור בה שמגיע לפעמים כנראה לכל אחד מאיתנו.. 

יום טוב נקי ושמח לכולנו 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 1 חודש על ידי פנימה.

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83542

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 3201 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812
בוקר טוב חברים יקרים וטהורים וחודש אדר א' שמח לכולנו

אתמול המאמר עסק בהבנה ש'לשמוח' זה דבר חשוב מאד!!! בחיים שלי - כלומר לא דבר 'רצוי' אלא דבר 'הכרחי'.

בימים הבאים בעזרתו יתברך ובלי נדר אעלה בחמשה חלקים מאמר שמקושר למאמר הקודם,
המאמר מדבר על המושג 'הנאה' שמאד מעורבב אצלי במוח החולה עם המושג 'שמחה', כי נעזרתי המון בתאווה שהיא בעצם 'הנאה' בשביל לברוח מתחושת כאב אבל גם מתחושות עצבות, ככה שבשבילי כרגע הנאה ושמחה הם שני מושגים מעורבבים, מתפלל לה' שיעזור לי להפריד אותם ולהבינם בצורה נכונה ואמיתית.  
מאמר זה קראתי כבר בעבר אבל כל פעם שאני קורא אותו אני מגלה בו תוספת הבנה, המאמר ארוך ולכן אני אחלק אותו לחמש חלקים כי שמתי לב שיותר קל לי להתמודד עם מאמרים שבאים במנות קטנות/בינוניות, ובאמת לקחת מהם תובנות לחיי המעשה היומיומיים שלי.
את המאמר כתב הרב נח ויינברג זצ"ל שהיה מייסד וראש ישיבת 'אש התורה' שברובע היהודי, דבריו תמיד גורמים לי להנאה מרובה ולתחושה לא נעימה של הבנת הפער שבין דבריו המחכימים לבין מצבי כרגע.
שאזכה לצמצם את הפער הזה בעזרת ה' בנושא השמחה שבחיי, ובשאר הנושאים. אמן.


5 רמות של הנאה - הרב נח וינברג
החיים מלאים בהנאות. אבל רק חלק מהן מתנשא מעל לכל השאר. הרב נח וינברג עושה סדר בדברים.

מקור לכל המאמר - http://www.aish.co.il/sp/f/48870642.html
מאיזה דברים רוצה כל הורה שילדיו ייהנו? מאוכל טוב, מחופשות מהנות, מכדורסל, ממוזיקה... נפלא!
אבל אם הם מגיעים לגיל 25, ועדיין מעדיפים לשחק כדורסל במקום לעבוד, אנחנו מתחילים לחשוב: "נו, לא הגיע הזמן להתחיל לחיות?"
נחמד ליהנות ממשחק כדור מפעם לפעם, אבל החיים הם הרבה יותר מ'כיף' סתמי. היינו רוצים שלילדים שלנו יהיה מקצוע משמעותי, שהם יינשאו, שיהיו להם ילדים.
ומה אם הם מגיעים לגיל 35 ועדיין משחקים כדורסל בשכונה יומם וליל? אז אנחנו כבר צועקים: "הצילו!"
על פי ההשקפה היהודית, ה' הוא אבא שלנו ואנחנו ילדיו.
ובדיוק כמו כל הורה, גם ה' רוצה שילדיו ייהנו מכל מה שיש לחיים להציע; גם ה' רוצה שנהיה מאושרים.
הנאות העולם מחולקות לחמש רמות שונות – וכל אחת מהן מהווה 'מחלקה' בפני עצמה.

מטוס האושר

אפשר לדמות את רמות ההנאה השונות למקומות הישיבה במטוס.
הכי טוב לשבת במחלקה הראשונה.
ומה האפשרות הכי טובה שבאה אחריה? מחלקה שנייה.
מובן שאף אחד לא רוצה לחשוב שהוא נוסע ב'מחלקה שנייה',
אז כדי לחסוך לנו את אי-הנעימות, קוראים לזה 'מחלקת עסקים' או משהו דומה..
מחלקה שלישית? לזה קוראים 'מחלקת תיירים' או 'טיסת צ'רטר'.
מהי מחלקה רביעית? שם למטה, עם בעלי החיים והמזוודות.
מחלקה חמישית? נותנים חבל ואומרים – "תחזיקו חזק!"

כולם היו רוצים לטוס במחלקה הראשונה.
אבל יש אנשים שאף פעם לא מצליחים למצוא את הדרך לשם.
הם נוסעים את כל חייהם במחלקה החמישית, בקושי מחזיקים מעמד.
והכי עצוב, שלפעמים נהיה להם קשה מידי והם עוזבים את החבל...

מדד האושר

כל אחת מחמש המחלקות האלה ייחודית כל כך,
שבלתי אפשרי להחליף 10 יחידות מהמחלקה החמישית, בעד אפילו יחידה אחת של המחלקה הרביעית.
האם אדם שגווע ברעב יהיה מוכן להחליף ארוחה טובה בעד טיסה בשמי הארץ?
האם היינו מחליפים את אהבת חיינו בעד בית על החוף בריוויירה הצרפתית?
לא ניתן להשוות הנאה אחת לאחרת.
אז איך נוכל לקבוע מדד לכל הנאה שהיא?
ננסה להשוות את ההנאה לכוחות-סוס.
ההנאה נותנת לנו כוח או במילים אחרות 'אושר'.
אם טוב לנו בחיים, אנחנו מוכנים לגשת ולטפל במשימות הקשות ביותר מתוך התלהבות וביטחון עצמי.
אנחנו יכולים להסתדר עם המון קשיים,
משום שההנאות הטעינו אותנו ברמת אנרגיה גבוהה – רמת אושר גבוהה – שדוחפת אותנו קדימה בשמחה.

בניסיון לאמוד את ערכה של הנאה נתונה, שאלו את עצמכם: כשאני אוכל/ת גלידה, כמה הנאה, כמה כוח, אני מקבל/ת מזה?
אם אני מקשיב/ה למוזיקה, כמה אנרגיה זה נותן לי?
אם אני אוהב/ת מישהו, עד כמה זה ממריץ אותי?
האם זה יותר או פחות מלאכול גביע גלידה?
זו הדרך הרציונאלית לאמוד את רמת ההנאה.

הנאות מדומות

לפעמים אנשים מאמינים שהם נהנים באמת – אבל למעשה הם טועים.
לדוגמא, מין זו הנאה אמיתית, אבל פורנוגרפיה היא סתם חיקוי עלוב.
היא מגרה את התאווה, ובסוף הבנאדם מוצא את עצמו מדופרס ומדוכדך במקום מחוזק.
אולי בהתחלה נראה כאילו זה מרגש, אבל 'התרגשות' ו'אנרגיה' אינן מילים נרדפות ואין להחליף ביניהן.

את האושר המזויף שמשווק בכמויות הגדולות ביותר בעולם המערבי ניתן לכנות 'פסיביות מנַוֵונֶת'.

אם נשאל אנשים "מה ההיפך מסֵבֶל?" רובם ישיבו מייד "כייף! ההיפך מלסבול זה ליהנות". אבל זה לא מדויק.
מי שאינו סובל לא בהכרח נהנה.
ובמילים אחרות – היעדר סבל אינו גורם ישירות לאושר!
המילים סֵבֶל וסַבָּל נובעות מאותו שורש שמשמעותו לסחוב.
בעוד שהסַבָּל נושא על עצמו משאות גשמיים, הסובל מטה שכם לשאת על גבו את צער וכאב מאמץ החיים.

'הנאה' אינה ההיפך של 'סֵבֶל', אלא ההיפך של 'מנוחה ורפיון'.
אנשים רבים חושבים שהאושר העילאי הוא חופשה בהוואי – לשכב על מיטת מים,
רוח קרירה מרפרפת מבעד לחלון, כוס גבוהה של משקה, כל שריר בגוף רפוי.
אבל בתנאי שאתם לא מרשים לעצמכם להירדם - משום שככה תפסידו את כל הכיף!

הדרך היחידה להימנע מסבל החיים היא... להפסיק לחיות.
אמנם, התרפות ושינה נטולות כל סבל, אך האם בשביל זה אנחנו פה?

במציאות, סבל הוא תוצאה של מאמץ, והוא מחירה של ההנאה.
אם אנחנו רוצים לסיים אוניברסיטה כדי לקבל משרה טובה, אנחנו צריכים להתאמץ וללמוד.
אם אנחנו רוצים לזכות במדליית זהב אולימפית, אנחנו צריכים להתנסות בכאב של התכווצות שרירים.
אין סיכוי שנגיע לזה על החוף בהוואי.
להשוות בין מנוחה רפויה להנאה, זו רמאות. 
הנאה אמיתית באה רק כתוצאה ממאמץ על כל הסבל שכרוך בו.

מחיר האושר

כדי להצליח במרדף אחר האושר, אנחנו צריכים להתמקד בהנאה ולא בכאב המאמץ.
דמיינו קבוצת כדורסל מתרוצצת על המגרש. השחקנים סוחטים את עצמם עד לקצה גבול היכולת.
האם הם שמים לב לסבל שהם מרגישים, למאמץ המתיש? – בקושי.
הנאת המשחק גוברת על ההרגשה האחרת.

ומה אם הייתם מבקשים מהם לעשות את הניסוי הבא:
"שחקו כדורסל כרגיל – רוצו, קפצו, קלעו והגנו. אבל הפעם בלי כדור!"
כמה זמן לדעתכם הם יוכלו להמשיך לשחק? אולי חמש דקות!
בלי כדור, אין שום דבר שיסיח את דעתם מהקושי.
עכשיו, כל צעד כואב להם ומצער אותם.
תחזירו להם את הכדור, והם ישחקו שעתיים נוספות!

בחיים, תזכרו כל הזמן את הכדור.
התמקדו במטרה – והפכו כל סבל להנאה.

ללמוד ליהנות מהחיים

בחיים, אנו מניחים שהאושר אמור להגיע באופן אוטומטי.
אבל זה לא פשוט.
בדיוק כפי שאנחנו לא יכולים להתנסות במלוא עוצמתה של הנאה מוזיקלית אם לא נעבור קודם קורס במוסיקה,
כך אנחנו צריכים גם ללמוד קודם כל מה שאפשר על הנאה ואושר.

זה כמו טעימת יין.
יין הוא יותר מנוזל שמרטיב את הפה וממסטל אותך.
אם אנחנו רוצים להיות טועמי יין,
אנחנו צריכים לבחון קודם את הפקק.
אחר כך נבחן את צבע היין,
ואז נסובב אותו אט אט על שולי הגביע.
ואז נריח אותו.
ורק אז נטעם את היין עצמו.
לא בלגימה פראית אלא בלגימה עדינה –
נגלגל אותו בפה, נניח למרקם ולטעם לגרות כל עצב חישה ולחלחל אל כל אזורי הטעם השונים שבפה.

העולם שלנו עשיר באוצרות ודברים טובים.
מראות וריחות.
מערכות יחסים ואנרגיות.
פוטנציאל והישגים.
אם אנחנו נזהרים לא להפריז בשתיית יין מובחר,
האם אנחנו לא צריכים להתייחס בכבוד דומה גם לחיים עצמם?

לסיכום. נזכור את שלושת הקריטריונים שחלים על כל מחלקות ההנאה:
  • אין שער חליפין בין סוגי ההנאה השונים.
  • היזהרו מהנאות מזויפות.
  • תווית המחיר המוצמדת לכל הנאה היא מאמץ.

עד כאן להיום מקווה שיהיה לתועלת.
מחר אלמד (שוב) על ההנאות מהמחלקה החמישית והרביעית.

שיהיה לכולנו ראש חודש נקי מקסים ושמח 
 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 1 חודש על ידי פנימה.

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83585

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 1913 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 938
לא רוצה להרוס את השרשור הנפלא,
רק לשתף שאני מאד נהנה לראות את הטוב שיוצא ממך בינות לשורות, אין עליך! תמשיך ככה!


 

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83623

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 3201 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812
בוקר טוב חברים קדושים ומתוקים (אל תדאגו יעבור לי.. זה בגלל הראש חודש  )

אתמול המאמר של הרב וינברג זצ"ל הסביר שה' רוצה מאד שנהנה בחיינו פה,
שההנאות שלנו מחולקות ל 5 רמות/מחלקות שונות, וא"א לעשות השוואה בין הרמות הללו,
שיש הרבה הנאות שהיתנסנו בהן והטעו אותנו לחשוב שהן הנאות אבל הן בעצם אושר מזויף ומנוון,
הנאה אמיתית באה רק כתוצאה ממאמץ על כל הסבל שכרוך בו,
כדי להיות מאושרים אנחנו צריכים להתמקד בהנאה שבדרך ולא בכאב המאמץ.

היום אכיר את סוגי ההנאות שנמצאות לדבריו במחלקה החמישית והרביעית.

הנאות מהמחלקה החמישית
הנאות מהמחלקה החמישית הן הבסיסיות ביותר ואלה שהכי קל להשיג.
מדובר בהנאות חומריות וגשמיות.
אוכל טוב, בגדים נאים, בתים נוחים, מוזיקה נעימה, נוף מדהים.
המחלקה הזאת כוללת כולל כל דבר שחמשת החושים מעורבים בו.

ה' ברא את העולם החומרי כדי שניהנה ממנו.
התלמוד אומר שמי שהיה יכול לטעום פרי חדש ולא עשה זאת, יצטרך למסור על כך דין וחשבון בעולם הבא.
מה מיוחד כל כך בפירות?
ה' היה יכול לברוא דייסה סתמית עם כל הויטמינים והמינרלים הנחוצים לקיומנו.
אבל פירות הם הלפתן שה' הכין במיוחד בשבילנו.
זהו ביטוי של אהבה.
אתם יכולים לדמיין לעצמכם שאתם מכינים סעודה מעולה עבור מישהו שאתם אוהבים, ואז הוא מסרב לטעום אותה?!

עם זאת, קיים שוני בין טעימת פירות לבין זלילת פירות.
זוהי הנאה מדומה מהמחלקה החמישית - יותר מידי ממשהו טוב.
וכשאנחנו 'בולעים' הנאה מהמחלקה החמישית מבלי להתענג עליה, אז אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בסוף חסרי יכולת ליהנות ממנה.
יין הוא דבר נפלא, במידה; בליעה גרגרנית של בקבוק שלם תגרום לנו להקיא.
אם נמלא את עצמנו באוכל עד שיצא לנו מהאף, נצא מהחוויה מוחלשים ולא מחוזקים.

המפתח הוא מודעות.
כשאנחנו מודעים, אנחנו לא מאבדים שליטה ולא מאפשרים לתאווה או לתיאבון להשתלט עלינו.

זה לא אומר שאנחנו צריכים לעבור לחיי נזירות ופרישות.
ה' נתן לנו את ההנאות הגשמיות, והן נועדו כדי שניהנה מהן.
מין נחשב לאחד המעשים הקדושים ביותר שאנחנו יכולים לבצע.
למעשה, טקס הנישואין היהודי נקרא "קידושין" – מלשון קדושה.
לכן בשבת, היום הקדוש בשבוע, התלמוד מורה לזוגות נשואים להתייחד.

תיהנו מכל הצדדים הגשמיים של העולם הזה.
זוהי המחלקה החמישית של האושר שה', אבינו, ברא למען ילדיו - כדי שניהנה.

 הנאות מהמחלקה הרביעית
כפי שאמרנו קודם, אין שער חליפין להנאות.
שום כמות של הנאות מהמחלקה החמישית לא תוכל לקנות לנו אפילו שמץ של הנאה מהמחלקה הרביעית.

מה שווה יותר מכל הכסף בעולם?

אהבה.

והנה הוכחה:תארו לעצמכם את מר שוורץ, יועץ השקעות בחברה פיננסית בבורסה.
הוא מבלה את רוב ימיו בניסיון להגיע למטרת החיים שלו – להרוויח 10 מיליון דולר.
יש לו אישה ושלושה ילדים.
יום אחד, פילנתרופ עשיר בשם כהן, מחליט להציע לשוורץ הצעה נדיבה במיוחד.
כהן אומר, "אתה מבזבז את כל החיים שלך בניסיון להרוויח 10 מיליון דולר.
אז אני אתן לך את קיצור הדרך הגדול ביותר לקריירה הפיננסית שלך.
קח 10 מיליון דולר, כאן ועכשיו, ובעד זה תעביר אלי לאימוץ את אחד הילדים שלך.
הילד שלך יקבל את הטוב ביותר מהכל.
התנאי היחיד הוא שאתה תצטרך לנתק כל קשר – לא תוכל לראות אותו או לשמוע ממנו שוב."

מה אומר שוורץ? חלומו הכלכלי בהישג יד! אבל לתת ילד? בלתי אפשרי.
"עסק שמסק. תסתלק מייד מהמשרד שלי!"

10 מליון דולר. מנה מסחררת של הנאה מהמחלקה החמישית לא תגרום לו למכור את הילד.
לא שווה להמיר אהבה תמורת כל סכום של כסף.

אבל כמה זמן מבלה מר שוורץ עם הילדים שלו? אם הם יקרי ערך, למה הוא פוסח על האושר הזה של אהבת ילדיו?
לאחר הפגישה עם כהן, מתעורר בשוורץ הבזק של הארה: אני צריך לבלות יותר זמן עם האוצרות שלי!"
הוא מצלצל למזכירה שלו ומודיע שהוא יוצא לחופשה בת שבועיים, כדי להיות עם הילדים.
שוורץ ממהר הביתה.
לאחר שהוא נאבק במשך שעה לפתוח את העגלה, הוא מצליח סוף-סוף להגיע לפארק.
הוא מבלה נהדר עם הילדים, וגם הם נהנים מאוד.
אבל אז מגיע הזמן לארוחת ערב ולסיפור לילה טוב.
לאחר מאבקי אוכל אינסופיים, שיטפונות באמבטיה וקריאה ארוכה של המפוזר מכפר אז"ר,
שוורץ קורס על הספה, פונה אל אשתו ואומר, "אולי הייתי קצת פזיז שלקחתי את החופשה הזאת לשבועיים..."

ללמוד לאהוב

שוורץ יודע שהילדים שלו שווים יותר מ-10 מיליון דולר. אבל הוא לא יודע איך ליהנות מהם.

הצעד הראשון להנאה מאהבה, הוא לדעת מה הגדרתה של "אהבה".

התלמוד מגדיר אהבה בתור הנאה רגשית שאנו חשים כשאנחנו מתמקדים במעלותיו של הזולת.
אם אנחנו עושים את זה, אז אפילו אם הילדים זורקים אחד על השני קציצות שנמרחות בכל פינה במטבח,
אנחנו עדיין יכולים לאהוב אותם (ויחד עם זה לחנך אותם).

אם לא תהיה לנו הבנה ברורה מהי אהבה, כל מה שנצליח להתמקד בו הוא המאמץ והצער הכרוכים בגידול הילדים,
ומהר מאוד נגיע למסקנה שזה קשה מידי.

מהו גורם האושר הגדול ביותר בחייהם של הורים? הילדים שלהם.
מהו גורם הצער הגדול ביותר בחייהם של הורים? הילדים שלהם.

אין זה מקרי שהאושר הגדול ביותר שלנו, הוא גם מקור הצער הגדול ביותר.
משום שככל שההנאה רבה יותר, ככה נדרש להשקיע בה מאמץ רב יותר.

לכן, אם אנחנו רוצים להצליח בחיים ולהיות מאושרים,
העיקרון אינו להימנע לחלוטין מצער או סבל – זה דבר בלתי אפשרי.
אלא, להתמקד בהנאה ובאושר שאנחנו מקבלים תמורת כל המאמצים שלנו.

אהבה או תאווה?

'אהבה מזויפת' היא ההנחה שאהבה אינה דורשת השקעה –
זה משהו שפשוט קורה ופתאום מתאהבים / אהבה היא מהלך חסר הגיון או סיבה של הגורל / אי אפשר לעבוד על האהבה / או שזה קורה לך או שלא – לכן בדיוק באותה קלות כמו ש"נופלים ברשת האהבה" אפשר גם "ליפול מרשת האהבה".

ברוך ושירה נמצאים לבד בפארק, פוסעים יחד תחת ירח מלא.
קופידון מעופף מעליהם ויורה בהם חץ. אברא-קדברה – ברוך ושירה ממש מאוהבים!
הם מתחתנים. מביאים ילדים לעולם, קונים בית, משלמים משכנתא גבוהה.
ברוך עובד קשה לשלם את החובות, ונשאר שעות נוספות במשרד.
באחד הלילות בהם הוא עובד עד מאוחר עם המזכירה שלו, קופידון מתגנב ויורה חץ נוסף.
בוינג! עכשיו ברוך מאוהב באיילה.
ברוך חוזר הביתה אל שירה ומודיע: "התאהבתי במזכירה. מה אני יכול לעשות מותק, זה פשוט קרה מעצמו!"
היי שלום שירה, ברוכה הבאה איילה.

הבעיה? ברוך לא שקע בבחינת אישיותה של איילה או שירה, ואז התאהב לאחר שהגיע להבנה עמוקה מי היא.
אהבתו של ברוך אינה מבוססת על התחייבות ומאמץ לגלות את המעלות בזוגתו.
התנ"ך אומר שאדם "ידע" את חוה.
אהבה מבוססת על ידע.
וככל שהידע אינטימי יותר, ככה אנחנו יכולים לאהוב יותר.

אבל העולם המערבי מאמין שאהבה אינה משהו שאנחנו בוחרים,
אנחנו בסך הכל "קרבנות" של האהבה.
אז אם אנחנו רוצים להישאר נשואים, כל שאנחנו יכולים לעשות הוא לקוות מאוד שקופידון לא יפגע בנו שוב!
מפתיע מישהו שכל כך הרבה זוגות מתגרשים?

אהבה עיוורת אינה אהבה, זוהי תאווה, משיכה פיזית, זיוף.
האהבה האמיתית נצחית.

אנחנו רואים זאת במערכות יחסים בין הורים לילדיהם.
אין הורה שקם בוקר אחד ומחליט: "החלטתי שאני אוהב יותר את הילדים של השכנים. הם לא משתעלים בלילה, והם מקבלים ציונים גבוהים יותר בחשבון. ילדים צאו בבקשה מהבית. השכנים עוברים לכאן."

מטורף, נכון? אנחנו לא מפסיקים לאהוב פתאום את הילדים שלנו, משום שיש לנו מחויבות לאהוב אותם.

איך אפשר לדעת אם אנחנו אוהבים או מתאווים?
אם אתם שומעים את עצמכם אומרים, "הוא מושלם", או "היא מושלמת!" אז תיזהרו! זאת לא המציאות.
זה בהחלט סימן לאהבה עיוורת.

אהבה אמיתית דורשת השקעה. ואנחנו מוכרחים לרצות להשקיע. - ע"כ להיום. 

מתפלל שיהיה לתועלת
שיהיה לכולנו חודש מחלים שמח ומבורך  
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 1 חודש על ידי פנימה.

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83696

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 3201 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812
שלום חברים יקרים

אתמול הכרתי את ההנאות החומריות הגשמיות - מחלקה חמישית,
משפט מפתח בשבילי - "כשאנחנו 'בולעים' הנאה מהמחלקה החמישית מבלי להתענג עליה, אז אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בסוף חסרי יכולת ליהנות ממנה".
ואת רגש האהבה - מחלקה רביעית
משפט מפתח בשבילי - "אהבה מזויפת' היא ההנחה שאהבה אינה דורשת השקעה".

היום המשך המאמר.

הנאות מהמחלקה השלישית

מה בעולם יכול לגרום לאנשים לוותר על מה שהם הכי אוהבים?
מטרה.

השאיפה להותיר חותם חיובי בעולם.
ההשתוקקות למשמעות רבה יותר בחיים.
הצורך לעשות את הנכון והראוי.

תארו לעצמכם שמחבלים חוטפים מטוס והם פונים אל אחד מבני הערובה:
"תהרוג את כל יתר הנוסעים, או שנהרוג אותך ואת הילדים שלך."
הוא היה עושה את זה? אתם הייתם עושים את זה?
אנחנו לא מסוגלים להרוג אנשים חפים מפשע, אפילו אם משמעות הדברים היא להציל את המשפחה שלנו.
היינו מעדיפים למות!

ביהדות אנחנו אומרים: אם אינך יודע על מה אתה מוכן למסור את נפשך, אז עדיין לא התחלת לחיות.
אחרת, אנחנו בסך הכל משתתפים בהצגה.
אם אין משמעות בחיינו, אז כל ההנאות הגשמיות, החופשות המקסימות ואפילו בן הזוג הנפלא והילדים המקסימים,
יכולים לגרום לנו להרגיש שמשהו חסר.

לשאוף להיות אדם טוב

דרוש מאמץ רב כדי להפוך לאדם טוב באמת.
אבל רוב האנשים אף פעם לא מגיעים אל המטרה הזאת.
הם מסתפקים בלהיות "לא רעים" – כלומר, הם לא רוצחים, גונבים או נואפים.
אבל 'להיות טוב' זה הרבה יותר מאשר סתם 'לא להיות רע'.

אז למה אנחנו לא מתאמצים?
בגלל שהאחריות שקשורה בזה, נראית בעינינו כמו עול במקום שתראה בעינינו כמו הנאה.

הצטרפת לשיט לאורך הירקון.
הסירה מתקדמת אט אט, ואתה יושב רגוע ומתבונן בצמחיה הצפופה על הגדה.
לפתע אחד האנשים נופל מהסירה.
הוא לא יודע לשחות... הוא מתחיל לטבוע.
אתה קופץ אל תוך הירקון – הירוק, המזוהם והמטונף – אבל לא אכפת לך, אתה מנסה להציל חיים.
אתה תופש אותו, הוא נאבק... אתה צולל בתוך מי המדמנה...
סוף סוף הוא מפסיק להשתולל, אבל עכשיו הוא כבד כמו עופרת...
אתה נושא אותו בכל כוחותיך... אתה מתנשם ומתנשף, המים מסריחים.
לבסוף, לאחר מה שנראה בעיניך כנצח, אתה מצליח לסחוב אותו אל החוף.
האנשים כבר מחכים לך שם כדי להושיט יד.
אמבולנס מגיע ואוסף את הטובע לבית החולים.
הוא משתעל, ויורק מים מלוכלכים, אבל הוא חי – הוא יהיה בסדר.
אתה חוזר הביתה ומתקלח עשרים פעם כדי להיפטר מריח.
ואז אתה מבטיח לעצמך: "למקום הזה אני לא חוזר בחיים!"

30 שנה ו-100 חופשות לאחר מכן - מהי החוויה שאותה אתה זוכר בצורה הטובה ביותר?
איזה מקרה תעלה בזיכרונך בהנאה מרובה ביותר?
על איזו חוויה תספר הכי הרבה פעמים?
אותה פעם שבה קפצת מהסירה והצלת חיים של אדם!

כמה נעים להיזכר בנוסטלגיה במעשה טוב שלנו.
אבל למה לא לחפש באופן פעיל אחר הזדמנות לעשות טוב?
ואפילו יותר מזה – להתמקד באני הטוב שלנו כאשר אנחנו עושים את זה!
האם זאת לא תהייה הנאה ברמה גבוהה?

להיראות טוב מול להיות טוב

לפעמים אנשים עושים 'מעשי גבורה' מטופשים באמת.
ילדים משחקים "רולטת כביש" או "מי מעז ל..." ונהרגים.
הם מתבלבלים ומאמינים שהם עושים מעשים הרואיים.
זה אחד הזיופים של הנאה מהמחלקה השלישית.

לחברה המערבית יש סוג נוסף של חיקוי מזויף להנאה מהמחלקה השלישית: הצלחה כלכלית.
אתה יכול להיות בעל טוב, חבר טוב, אדם מכובד, איש רוח ואינטלקטואל –
אבל אם לא הצלחת לעשות המון כסף, אתה כישלון.לפני מספר שנים, בארה"ב, מכונית כסף של ברינקס איבדה כמה שקים של כסף.
הדלת האחורית נפתחה ומיליוני דולרים נפלו לרחוב, כשהכסף חג ומתעופף לו ברוח.
כל אחד תפש ככל יכולתו.
אבל אדם אחד נכנס אחר כך לבנק והחזיר 50,000$.
עיתונאי אחד ראיין את אבא שלו, שאמר: "הבן שלי פראייר!".
הם ראיינו גם אחד מחבריו לעבודה שאמר, "הטמבל קיבל מתנה משמיים, והחזיר אותה."

הזיוף של "להיות טוב" הוא "להיראות טוב".
טוב לב אמיתי בא מתוך עשיית הדברים הנכונים.

מה גרם לאלפרד נובל, איש העסקים השבדי העשיר, לייסד את פרס נובל?
נובל המציא את הדינמיט והיה אחד מהיצרנים הגדולים ביותר בעולם של חומרי נפץ.
כשאחיו נפטר, העיתון המקומי טעה ודיווח על מותו של אלפרד, במקום של אחיו.
כשאלפרד נובל קרא את המאמר וראה שחייו מסתכמים בכל כך הרבה הרס והרג, הוא התכווץ.
"אלה החיים שלי?" הוא חשב,
"אני מוכרח לעשות משהו טוב."

ואז הוא החליט לייסד את פרס נובל לאנשים שתורמים לעולם במעשיהם החיוביים.

ע"כ להיום שאזכה להרבות במעשים טובים אמיתיים ולא מזוייפים.
יום טוב ומבורך לכולנו 
 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 1 חודש על ידי פנימה.

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83828

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 3201 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812
בוקר טוב ושבוע מחלים חברים קדושים

במאמר האחרון הוסבר על הנאות מהמחלקה השלישית - המטרות בחיי,
משפטי מפתח בשבילי -
"דרוש מאמץ רב כדי להפוך לאדם טוב באמת,
אז למה אנחנו לא מתאמצים?
בגלל שהאחריות שקשורה בזה, נראית בעינינו כמו עול במקום שתראה בעינינו כמו הנאה".
 
וואוו אחריות = הנאה.
כ"כ לא מובן מאליו בשבילי שזה נשמע לי קצת מצחיק כרגע..
הלוואי שאזכה בחסדו יתברך לראות בהוספת אחריות בחיי - הוספת הנאה. אמן.

היום אלמד את סוף המאמר הזה על שאר מחלקות ההנאה הקיימות בעולמו המופלא של בוראי.


הנאות מהמחלקה השנייה

הכי קל להגדיר את ההנאות מהמחלקה השנייה, דווקא על ידי הזיוף שלהן.
לאיזו מטרה אנשים מוכנים להקריב את חייהם של חפים מפשע? כדי להשיג כוח.

סטאלין, אידי אמין, היטלר – רשימה ארוכה של עריצים ששמחו להרוג מיליונים כדי לרכוש עוצמה.
כדי ליצור מדינה קומוניסטית.
כדי ליצור עולם שנשלט על ידי הגזע הארי.
אבל סוג זה של כוח אינו אמיתי.
הכוח הזה רק הורס.

הנאה מהמחלקה השנייה היא כוח היצירה.
לדוגמא, האומן שולט בעיניו, ידיו והצבע, כדי לתרגם את רעיונותיו למציאות.
הוא לוקח רעיון אינרטי והופך אותו למשהו פורה, שימושי, יפה.

אבל לפעמים אנשים טועים ומחפשים אחר שליטה כפויה.
הדיקטאטור מעצב את המציאות בצורה מניפולטיבית,
אבל במהלך ה'יצירתי' הזה הורס ומחריב חיי אדם וציבור.
זו רק אשליה של יצירה.

הדרך לדעת אם אנחנו יוצרים או שולטים היא על פי מבחן התוצאה:
יצירתיות גורמת הנאה לאחרים.
שליטה מובילה להרס.

מה הייתם מעדיפים להיות: שכיר או בוס?
למרות שחברות אינן יכולות לתפקד בלי פועלים, יש סיפוק רב יותר בלהיות בוס.
במקום להיות סתם אחד שממלא הוראות, אנחנו יכולים ליהנות מהאפשרות ליצור, להנחות, לתכנן, לשכנע.
אנחנו נוגעים במקור של כוח היצירה – חוכמה והבנה.

בדומה, אחת הצורות הנהדרות של הנאה מהסוג השני היא הקמת משפחה:
ללדת ילדים, להחדיר בהם ערכים, לעצב מהם אנשים בריאים, מועילים ואכפתיים.

מדוע יצירה גורמת לנו כזו הנאה?
משום שהיא משיקה למהות האלוקית.
ביטוייה האולטימטיבי של היצירתיות הוא הבריאה האלוקית של העולם.
הוא ברא משהו מכלום מוחלט.
רק ישות אינסופית יכולה לעשות זאת.
ביטוי היצירתיות האישית שלנו הוא טעימה עדינה מאותה עוצמה.


הנאה מהמחלקה הראשונה

תארו לעצמכם מישהו שהשיג מיומנות בארבע דרגות ההנאה הקודמות.
הוא נהנה מעושר רב ומנחת.
יש לו משפחה חמה ואוהבת, משמעות בחיים, כוח שמשמש ליצור טוב בעולם.
ובכל זאת עדיין חסר לו משהו...

מפגש עם האלוקים.

אף אדם אינו מרוצה לגמרי אלא אם הוא קשור למימד הטרנסנדנטאלי ('עליון' או 'על-טבעי' - תרגום ע"פ הבנתי).
אחרי הכל, מה שכל אחד מאיתנו שואף אליו הוא להתעלות מעבר לעולם המוגבל הזה ולהתחבר אל האינסוף.
להתאחד עם האלוקים.מה אם הייתי אומר לכם, "יש לי חדר שבו אתם יכולים לשבת ולשוחח עם אלוקים בכבודו ובעצמו במשך שעה."
לא הייתם קופצים על המציאה?
זאת לא הייתההחוויה האולטימטיבית בחייכם?

זה היה יכול להיות נפלא.

לכולנו היו רגעים בהם נשימתנו נעתקה מרוב התפעמות מהוד החיים – לידת תינוק, שמיים זרועי כוכבים, סופת ברקים...

התפעמות או יראה, שתיהן תוצאה של מיזוג האני הקטן וחסר המשמעות יחסית, במשהו הרבה יותר עצום ועוצמתי.
שבירה של המגבלות האישיות והתחברות והתאחדות עם ה'.

אי אפשר להשוות הנאה מהמחלקה הראשונה לשום התנסות אחרת.
אין דבר סופי, אין דבר שקשור לעולם הזה, שאפשר להשוות לאלוקים האינסופי.

גישה של הכרת הטוב

כדי לזכות בהנאה הגדולה ביותר, אנחנו צריכים לשלם את המחיר הגבוה ביותר - הכרת תודה.

עלינו לוותר על האשליה שרק אנחנו לבדנו אחראים על הישגינו.

על מנת להתחבר לאלוקים, אנחנו צריכים ללמוד להעריך את כל הטוב שה' עשה למעננו.
זאת אומרת, לוותר על האשליה שרק אנחנו לבדנו אחראים על הישגינו.
הכל מתנה מה'.

בדיוק כפי שכל משיכת מכחול של פיקאסו נושאת את חותמו,
כל דבר בעולם הזה נושא את חותם האלוקים.
ואנחנו צריכים ללמוד להעריך את זה.

אם אנחנו מתאמצים להעריך את המתנות שה' הרעיף עלינו,
אז מתפתחת בנו מודעות ברורה כל-כך לנוכחות האלוקים,
שכל דבר שאנחנו עושים מלווה באהבתו ובמעורבותו הצמודה.
אנחנו נעשים מלאים וגדושים מעל ומעבר לכל הנאה אפשרית אחרת.

למעשה, זו המטרה העילאית שלמענה נברא האדם.
הונחנו על הארץ, כדי להתגבר על האשליות ולהשתמש בבחירה החופשית שלנו,
כדי לבנות קשר עם אלוקים.

הוא היה יכול לברוא רובוטים,
אבל לא זה מה שה' רוצה.

הוא רוצה קשר אמיתי – ומשמעותו של קשר כזה היא שאנחנו צריכים לבחור בו.

מדוע הכרת תודה היא מודעות שכל כך קשה להשיג?
משום שהאגו האנושי חותר תמיד להכרה ולעצמאות.
הרעיון שאנחנו חייבים משהו למישהו אחר דוחה אותנו.
הרבה יותר נוח לנו להאמין שעשינו את זה לבד!

חיקוי נוסף לאושר מהמחלקה הראשונה הוא מחשבה שמישהו או משהו אחר מספקים לנו את צרכינו.
אם אנחנו מאמינים שהקריירה שלנו או האהוב/ה שלנו הם אלה שבסופו של דבר יוכלו למלא את צרכינו,
אז אנחנו טועים.

משום שכל הדברים האלה יכולים להיעלם.
רק לה' יש כוח מוחלט ואינסופי ורק ה' הוא נצחי!

אל הכוכבים

דמיינו שיגור של ספינת חלל אל הירח.
בשלב הטיסה החמישי החללית ממריאה.
בשלב הרביעי הטיל חותך את האוויר במהירות עצומה.
בשלב השלישי החללית נכנסת להילוך לווייני.
השלב השני מכוון את החללית לכיוון מוגדר.
ולבסוף, השלב הראשון מנחית אותה על הירח.

כך גם עם חמש מחלקות ההנאה.

השלב החמישי, נותן לנו אנרגיה להמריא.
אבל אם אנחנו לא מגיעים לשלב הרביעי – נישואין, ילדים, אהבה – פלופ.
מה שבאמת מכניס אותנו למסלול לווייני הוא הערכה עצמית, משמעות, ועשיית טוב בעולם הזה.
וכשאנחנו כבר בחלל, אנחנו עדיין זקוקים לאנרגיה של השלב השני – כוח שידחוף ויכוון אותנו לעבר היעד.
ולבסוף, השלב הראשון הוא לחיות עם האלוקים.

ביהדות, השבת מייצגת את ההזדמנות ליהנות מכל מחלקות ההנאה ביום אחד.

קודם כל מונח לפנינו שולחן ערוך במפה צחורה ויפה, כלי חרסינה משובחים וסכו"ם מכובד,
פרחים, נרות המרצדים בבהירות על פמוטות נאים, מאכלי-מעדנים ויין.
זו הנאה מהמחלקה החמישית – זו ההמראה.

ואז, אנחנו מברכים את הילדים שלנו מחבקים אותם ומנשקים אותם.
כולנו יושבים יחד סביב השולחן, החמימות המשפחתית קורנת.
יש לנו אהבה - הנאה מהמחלקה הרביעית, ואנחנו טסים במהירות של קילומטר לשנייה.

אם אנחנו שרים כמה שירים רוחניים ואומרים דברי תורה,
אז אנחנו מבינים את משמעותו ועומקו של היום,
ואנחנו טסים בחלל עם הנאה מהמחלקה השלישית.

אם אנחנו יודעים מהן מטרות חיינו,
זהו כוחה של ההנאה מהמחלקה השנייה.

ואז אנחנו מגיעים אל מטרת היום – התחברות לה'.

דעו לשם מה אתם חיים.
הקב"ה ברא אותנו כדי ליהנות.
צריכים לעבוד קשה כדי להיות אלוף-ריצה,
וצריכים לעבוד אפילו קשה יותר כדי להיות אלוף-אדם.

אבל לא נולדנו כדי לנוח.
נולדנו כדי ליהנות.


אז הגיע הזמן להחליט - לטוס במחלקה הראשונה - ע"כ.

יאלה איפה קונים כרטיסים??

מקווה שיהיה לי ולכל המעוניין לתועלת והחלמה רבה.

שיהיה לכולנו יום טוב ושבוע טוב מבורך ומלא בהנאות מכל המחלקות. 
אמן. 
 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83831

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 1913 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 938
תודה 'פנימה' על המאמרים המחזקים!

אני תמיד אומר לעצמי שאני אפנה זמן ואקרא הכל מההתחלה עד הסוף, אבל תמיד אני לחוץ בזמן (שזה טוב לי בינתיים ). אבל אני בטוח ששווה לקרוא הכל, ואם ירצה השם (ותרצה גם אתה ) אני גם אציק לך קצת על התוכן... (אולי בפרטי כדי לא להרוס את טהרת השרשור )

תודה רבה חבר יקר ותומך! הרבה שמחה אתה נותן לנו (שזה "לי" בשפה המדוברת...)! ולא רק בשרשור זה...

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83835

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 3201 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812
תודה רבה 'אהבת חסד' היקר על הדברים המשמחים 
שמח לשמוע שדברי מוסיפים לך, בשמחה רבה.

תרגיש חופשי לכתוב גם פה -
קראתי פעם על איזה פרופסור שכשקנה רכב חדש ונוצץ הוא היה מזמין את כל האחיינים הכי מופרעים שלו.. ומסיע אותם באוטו עם הגג הנפתח,
הם היו הולכים לסופר וקונים כמה חבילות של חטיפים ומיץ ו..... משפריצים מיץ ומטנפים את כל האוטו   
הוא מסביר שרק ככה הם באמת יהנו איתו באוטו ולא יהיהו כל הזמן בחרדה מהדוד שיעניש אותם אם בטעות יפול פירור על השטיח הפרסי..
אז הנה כדי שתרגיש יותר בנח ל'הרוס' את 'טהרת' השרשור אני אתחיל -


תגובה ל'פנימה' היקר:

לפי עניות דעתי כל המאמרים הארוכים שאתה מביא לא ממש עוזרים לי בחיים,
אין לי מושג איך לשמוח כשיש לי מליון ואחד דברים על הראש, הבוס לוחץ האשה מעצבנת והילדים "מטנפים"..
והמוח שלי מחפש קצת הקלה מכל הטירוף הזה..............................................................................
שלך באהבה עד בלי דיייי (בדר"כ  )

'פנימה'  
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

נערך לאחרונה: לפני 8 שנים, 1 חודש על ידי פנימה.

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83840

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 3201 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812
אכתוב כמה שורות לפני שאמשיך בעזרתו יתברך בהמשך להעלות פה מאמרים של גדולינו בנושא השמחה,
וזה ייתן קצת תשובה גם לשאלה של עצמי את עצמי..

אני כרגע (אני משתדל בהחלמה להצמיד פרספקטיבה של זמן לכל תובנה שלי, כי ראיתי במהלך חיי שהחיים הם מאד דינמיים ומשתנים, ומה שעכשיו מרגיש לי נכון ואמת מוחלטת אולי ישתנה בהמשך - לטוב או להפך) מרגיש שהמפתח לחוש באמת שמחה בחיי בצורה פנימית ואמיתית זה להשיב אל לבבי: 'שהכל ממנו יתברך'!!
הכל כולל ה-כ-ל!!
לית אתר פנוי ממנו יתברך כלל!!

למרות כל הספיקות שמקננות בי והמאמרים של אנשים חכמים בעיני עצמם או אפי' אחרים שקצת מסבירים אחרת, והרמב"ם על הבחירה החופשית וכו' וכו'..

ככל שאצליח להפנים בעומק תודעתי שכל מה שקורה לי, כל מה שאני משיג, כל מה שאני עושה ואפי' כל מה שאני רוצה - הכל הכל זה בעצם הוא יתברך ויתעלה, ולא אני.

ברגע שאחוש זאת בכל עצם שבי ובכל שריר בגופי ממילא לא יהיה מקום לעצבות בחיי,
כי ארגיש שאני פועל ומסובב בחסד א-לוקי ומופלא,
של בוראי הכל יכול הרחום והחנון שאין קץ ועומק לחכמתו לתבונות ולרחמיו עלי בנו מחמדו.

וכל הרחמים העצמיים העצבות העצבים והדכאונות שלי נובעים מזה שאני לא מחובר אליו כרגע ולא מרגיש דבק בו.

זה מפתח 'המאסטר' מבחינתי כרגע לשמחה תמידית אצלי בחיים.

אני מבין שזה בעצם עבודה פנימית אינסופית כי אין גבול לעומק הבדקות והחיבור שאוכל לחוש ליוצרי יתברך,
וזאת המטרה שלו בכל המצוות שציווני.

ייתכן שאני הופך את זה ל'פשוט' מדאי,
כי יש בהחלט מקום לעצבות ולאבל בחיי,
יש דברים שהוא יתברך ציווה עליי להיות עצוב בגללם,
אבל אולי עצם זה שאני יהיה עצוב בגלל שכך הוא ציווה ולא בגלל שכך אני מרגיש ורוצה,
זה עצמו יגביל וייאזן את העצבות שאחוש בזמנים שהמיועדים לכך ואוכל לחזור לתודעת השמחה ברגע שהחיוב להות עצוב יפוג.

עד כאן תשובתי ל'עצמי' מקווה שתתיישב על ליבי..
שיהיה לי ולכולנו יום שמח  
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83842

  • גדעון
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 187
תודה רבה לך 'פנימה' היקר!

כמו תמיד מביא לנו תוכן איכותי ורב ערך, אולי כדאי שתכתוב בסוף תמצות מכל המאמר הארוך שגם בעלי הפרעות קשב וריכוז כמוני יוכלו להנות מהם.

לגבי המאמר האחרון, אכן לא קראתי את כולו, אבל ראיתי את דבריך שמידת השמחה תלויה בחוזק האמונה שלך,

אין ספק, עד כמה שדבריך נכונים, וזה מבואר הרבה בספרי הקודש, אכן אם נצליח להגיע לאמונה אמיתית, לא נצטרך להגיע לפורום, לקבוצות, ול 12 הצעדים, שהרי אדם שמאמין ‏באמת אין מצב שיעשה דבר אחד נגד רצון ה', כי אם הוא מאמין באמת בהקב"ה, ומאמין ביעוד שלו בעולם, ומאמין בעולם הבא, ומאמין בשכר ועונש, היש מצב שיעשה משהו נגד רצונו יתברך ???

ולפני שאתם מתקיפים ושואלים, אז מה, אתה רוצה לומר שרוב העולם אינו מאמין, התשובה פשוטה וברורה ומבוארת בארוכה בספרי הראשונים, כרמב"ן, רמב"ם, ועוד, שיש אמונה 'בשכל' ויש אמונה 'בלב', בשכל כולנו מאמינים, אבל בלב לא כולם מפנימים ומרגישים את האמונה, ויש בזה הרבה דרגות של עומק הרגשות, ולכן כאשר האדם מתאוה למשהו הוא 'מרגיש' משיכה לדבר, מנגד את האמונה שלו הוא לא 'מרגיש' רק 'יודע', ולכן הוא לא מצליח להתמודד.

להבנת החילוק: כשאתם רעבים אני 'יודע', כשאני רעב אני 'מרגיש', שאתם מתמודדים אני 'יודע' במאת האחוזים, ברמה של הידיעה לא חסר לי דבר, הידיעה היא ברורה, ואילו שאני מתמודד אני 'מרגיש', הבנתם את ההבדל הגדול.

בעצם זה מה שאומרים בשם ר"י סלנטר עה"פ: "וידעת היום והשבות אל לבבך", שיש 'ידיעה' ויש 'והשבות אל לבבך', ואמר שהמרחק בין ידיעה לוהשבותו, הוא יותר גדול מאשר הפער בין אי ידיעה לידיעה.

ובאוירה של חודש אדר אסיים במילתא דבדיחותא שאמר הגאון רבי ברוך פינס זצ"ל חתנו של הגר"ד פוברסקי זצ"ל, הוא אמר שהצו'לנט { -'חמין'} יציל אותנו חלקית מהגהינם, כי בעצם כל אחד שעובר עבירה אמור לקבל עונש כפול, אחד על עצם העבירה, ושנית, על חוסר האמונה שלו, שהרי אם היה מאמין בשכר ועונש הוא לא היה עובר את העבירה, אבל הצ'ולנט יציל אותנו, שהרי מי שאוכל צ'ולנט יודע בבירור שאחרי האכילה יהיו לי כאבי בטן וקיבה, ועם כל זאת הוא לא נמנע מלאכול, וזה מוכיח שאדם מסוגל לעשות דברים גם אם הוא בטח שהפ יזיקו לו בהמשך בשביל ההנאה הרגעית, ואם כן, גם מי שעובר עבירה זה לא מוכיח בהכרח על חוסר אמונותו בשכר ועונש, כי יכול בהחלט להיות, שהוא מאמין אבל הוא מעדיף את ההנאה הרגעית.

שה' יעזור שנוכל להאמין באמת, ולהרגיש את האמונה.    

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83850

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 3201 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812
גדעון כתב on בלתי ידוע:
שה' יעזור שנוכל להאמין באמת, ולהרגיש את האמונה.    

אמן ואמן!

תודה רבה 'גדעון' היקר על דבריך הנפלאים והמחכימים כתמיד.

יישר כוחך ויום שמח! 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83856

  • אהבת חסד
  • רצף ניקיון נוכחי: 1913 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 938
 אין עליך... 

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83893

  • פנימה
  • רצף ניקיון נוכחי: 3201 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • "...ואם לא עכשיו אימתי"?
  • הודעות: 812
בוקר טוב חברים יקרים

האמת שלא מרגיש בכלל בוקר טוב ולא שמח, בגלל האסון אתמול, (לפחות זה התירוץ שהמוח שלי משדר לי כרגע..)
מרגיש שאני צריך להתחזק בכמה דברים ואין לי כח לזה...
מתפלל לה' שיעזור לי וייתן לי קצת שמחה הבוקר לכל היום,
ואמצא את הכוחות הנדרשים לשמוח גם בתקופות ההסתרה שבתוך ההסתרה. אמן.

יש לרב נח ויינברג זצ"ל שהמאמרים האחרונים היו דבריו,
סדרת מאמרים על 48 דברים שהתורה נקנית בהם.
היום אביא את המאמר שמדבר על 'שמחה' זה יהיה ארוך כרגיל.. - מקור http://www.aish.co.il/sp/48w/48862667.html
מקווה שיהיה לתועלת ויוסיף לי קצת שמחה ליום ה#$@@$ֱ הזה.

שיהיה יום שמח ונקי לכולנו למרות הכל בעזרתו יתברך  שעושה הכל לטובה. 

48 דרכים לחכמה: דרך 8 – "בשמחה", להיות בשמחה תמיד!
זוכר איך הרגשת ביום הלימודים האחרון?
כשקבלת את רשיון הנהיגה?
כשטסת בפעם הראשונה לחו"ל?
קפצת מרוב שמחה – "יש! איזה כיף!"

כשאתה שמח אתה מרגיש נפלא – אתה מתמלא באנרגיה ומרגיש שאין בכלל בעיה להשיג דברים שרק אתמול נראו לך בלתי ניתנים להשגה. כשאתה בשמחה אתה לא חושש לדבר עם האיש הזר שיושב לידך באוטובוס.
אין בעיות! יש לך אנרגיה, אתה מלא חיוּת, אתה חי!

הדרך השמינית היא "בשמחה".
אמנם חלק מבני האדם נולדו עם יותר שמחה טבעית מאחרים,
אך כמו כל כלי אחר, אפשר גם ללמוד כיצד לשמוח וכיצד להגיע לשליטה בשמחה.

כשאתה שמח, אתה מסוגל לעשות כל דבר טוב יותר, מהר יותר וחזק יותר.
הזיכרון שלך טוב יותר. אתה קולע טוב יותר לסל. המַאֲזָנִים שלך טובים יותר.
הכול טוב יותר!

אף אדם אינו מסוגל לממש את הפוטנציאל האישי שלו, אם הוא לא בשמחה.
גם ספורטאי מצטיין, ולא משנה בכמה גביעים ומדליות הוא כבר זכה, עדיין זקוק לתחושת ההתרגשות של האווירה מסביבו, המגרש, התחרות, הקהל, מזג האוויר... בלי כל אלה הוא משחק באופן רדוד ומשעמם, מתוך שגרה.

ככה זה גם בחיים.
כשאתה שמח, אתה חי במלוא המרץ.
אנשים שמחים הם אנרגטיים ובעלי אמביציה.
הם רוצים להספיק לעשות הכול, הם שואפים קדימה והלאה – חבל להם שהימים כל כך קצרים!

אם תדע להכניס את עצמך למצב של שמחה, כשאתה לומד, מטייל, עובד או סתם נח, תזכה למנה אדירה של מרץ וביטחון.

תמיד בשמחה

זוכר כשקבוצת הכדורגל שאתה אוהד זכתה באליפות?
אלפים יצאו לרחובות מאושרים, אבל לא עבר הרבה זמן עד שהתלקחו מריבות בין אוהדים, אנשים נחבלו, נעצרו על ידי המשטרה...
בצורה דומה הסתיימו מסיבות חג המולד בארצות הגולה, שם שילמו היהודים את מחירה של ההשתוללות.

זו אינה שמחה! זוהי רק אשליית שמחה היסטרית!

אנחנו צריכים ללמוד ולהבדיל בין שמחה אמיתית, שנותנת לנו כוח להתעלות ולהתקדם,
לבין אשליית השמחה, אשר פורצת בכוחות צהלה עצומים, מתנקזת לפורקן יצרים, ודועכת לנפילה ודיכאון.

שמחה מזויפת לדוגמא, לעיתים באה לידי ביטוי לאחר מסיבת הסילבסטר.
ל הלילה חגגת והרגשת שאתה פשוט אוהב את כל העולם!
אבל אז הגיעה הנפילה של יום המחרת.
התעוררת עם כאב ראש חזק, ובתחושת ריקנות איומה.
מה בעצם הייתה הסיבה למסיבה?
לא במקרה, זוכה "ראש השנה האזרחי" לשיא המפוקפק של "היום בו יש הכי הרבה מקרי התאבדות".

כשאדם זוכה בפרס הגדול בלוטו, הוא קופץ משמחה.
למה הוא מצפה? לנסוע מסביב לעולם? להיות איש חשוב?
"עכשיו אני אוכל לעשות כל מה שבא לי עד מאה ועשרים. אני חופשי! אני אדון לעצמי – לא עוד עבודה, לא עוד דאגה, לא עוד בעיות, לא עוד צרות לא עוד כלום! חמישים מליון שקל – הללוי-ה!"

האם תחושת ההתעלות הזאת תחזיק מעמד לאורך זמן?
ברור לנו שאפשר להיות גם מיליונרים וגם אומללים.
יתכן שהזוכה "המאושר" לא יודע בעצם מה הוא רוצה להשיג מהחיים שלו.
ואז, השמחה היא רק אשליה.
לאחר שנה, נמצא אותו שוב באוניברסיטה – "הסטודנט המיליונר".
למה? "כל כך משעמם, אולי פילוסופיה תיתן לי איזה עניין בחיים..."

שמחה היא לא שיכרות מטופשת, בדיחות זולות, או 'לעשות צחוק מאנשים'.
שמחה היא אושר פנימי עמוק שמגיע עם הגשמת הפוטנציאל שלך.

אם אתה יודע מה אתה רוצה להשיג בחיים, אז אתה יכול להשיג את זה גם בלי מיליוני שקלים בבנק.
זריקה קטנה של שמחה, ואתה מוכן לדרך.
האם אתה מתחיל להבין כיצד אפשר להשתמש בכוח השמחה כדי לחיות?

לצמוח ולשמוח

באחד הסרטים הישנים רצו להראות מצב של אושר עילאי, הם הראו אב שנולד לו תינוק.
האב התחיל לקפוץ ולהשתולל משמחה, הוא רץ ברחובות ותקע סיגרים לתוך פיות של סוסים...

היום, כשהמיילדת מודיעה לאבא שנולד לו בן,
הוא מייד מתחיל לחשוב על הבעיות "שנולדו" עם התינוק – האכלות באמצע הלילה, תוכנית חיסכון ללימודים גבוהים...
מה קרה לשמחה?

שמחה אמיתית מגיעה מתוך ההנאה שֶׁבִּצמיחה ובמימוש עצמי – כאשר אנו צולחים אתגר קשה, או חווים רגע של התבהרות או הבנה חדשה ומעמיקה יותר.

כשקבוצה ישראלית זוכה באליפות אירופה, או כשאתה זוכה בלוטו, השמחה היא לא יותר מאשליה.
מדוע? משום שאתה עצמך לא השתנית או התקדמת.

שמחה אינה צומחת באופן מקרי – סתם כך ממשהו טוב שקרה לך.
השמחה נובעת אך ורק כתוצאה מהתגובה שלך לחיים, מהחלטה שלך לנצל כל רגע ורגע לחוויה של בנייה והתקדמות.
אמנם, משמעותו של תינוק חדש היא שמעתה עליך להקדיש את עצמך עבורו עשרים וארבע שעות ביממה, יום אחר יום, לילה אחר לילה. זה לא קל, אבל אם תחשוב לעומק – אפילו בשלוש לפנות בוקר – תוכל להרגיש שזוהי שמחה אמיתית.
התינוק מבשר המשכיות, הגשמה ומימוש שלך עצמך.

חפש דברים בעלי משמעות, עסוק בהם, ותוכל לזכות באותה שמחה של מימוש עצמי.
אם אתה נלחם למען עיקרון ומטרה, אתה יוצר רושם ומשפיע על העולם.
יש לך ערך ומשמעות, אתה הופך לנצחי.
על פי התודעה היהודית העיקרון העילאי ביותר בחיים הוא לעבוד את האלוקים.

אז מצא את העיקרון המשמעותי ביותר עבורך, ותתחיל לעבוד.

פנים וחוץ

עיקרון ידוע ביהדות הוא "אחרי המעשים נמשכים הלבבות."
כלומר – על ידי עשיית מעשים חיצוניים, בשינוי אופן ההתנהגות בכוונה תחילה, ניתן לעורר ולשנות מצב רגשי פנימי.

לדוגמא: מחקרים מלמדים שחיוך בזמן של עצב, משפיע לטובה על מצב הרוח.
ישנה השפעה ברורה של הפעלת שרירים בצורה רצונית על המצב הרגשי.

אם תעשה דברים שדורשים שמחה, תהפוך באופן טבעי לשמח יותר. לדוגמא:
  • לבש בגדים יפים.
  • התחיל לשיר.
  • צא במחול סוער.
  • חשוב מחשבות חיוביות.
  • בלה עם חברים.
  • צא לטיול לאורך הטיילת.
  • עשה טובות לאחרים.
  • חשוב כמה טוב לחיות.
  • התקשר אל ההורים שלך והודה להם על החיים שהעניקו לך.

 ברגע שתרגיש בשמחה, נתב אותה לדרך יעילה.
אל תשב בנחת, ותיתן לשמחה לעטוף אותך.
יש לך עכשיו כוח לצאת ולעשות משהו נפלא – לעזור למישהו שזקוק לעזרה, לסיים עבודה שמחכה לך כבר הרבה זמן...

שמחת ההווה בשמחת העתיד

אחת הדרכים להגדיל את השמחה, היא לחשוב על ההנאות שמצפות לך בעתיד.
כאשר אתה מצפה למשהו נפלא, יש יותר סיכוי שכשתפגוש בו תחשוב שהוא נפלא, וההנאה שתפיק ממנו תהיה הרבה יותר חזקה, מעוררת ומרגשת.

בכיתה יושבים ארבעים ילדים עייפים ורדומים.
המורה מסיים את השיעור ומודיע להם על טיול שנתי בשבוע הבא.
כולם קופצים מהכיסאות, מי עייף בכלל?

ממה הם שמחים? מה השתנה במצב שלהם? הידיעה שבעוד שבוע הם ייהנו מטיול!
השמחה הזאת תלווה אותם במשך כל השבוע, הם ירוצו בשמחה לקנות אוכל לטיול (מתי הם הלכו בפעם האחרונה לקניות בשמחה?), יתרוצצו להשיג את כל הציוד הנדרש, יקומו בארבע בבוקר... והכול בשמחה – איזה כיף יהיה!

הרגשת השמחה מתחילה מהרגע שבו מבטאים את הציפייה להנאה בעתיד.

טמונה כאן משמעות עמוקה – אם אתה תמיד מצפה להנאה, אתה תמיד נמצא במצב של שמחה.
לדוגמא – בוקר טוב, הגיע יום חדש.
למה אתה מצפה – במי תפגוש היום? מה יקרה לך? מה תצליח לעשות?
"זה הולך להיות יום נפלא, היום הכי טוב שהיה לי בשנה האחרונה!"
השתמש בציפיות האלה למילוי מצברי אנרגית השמחה שלך.

אתה אמור לעבוד היום? אל תתמקד בשלילה: "אני עייף... הבוס שלי מעצבן..."
להיפך, התמקד בצדדים החיוביים: "אני אספיק הרבה יותר היום... אני אייצר מוצר שימושי... אני ארוויח כסף לשלם את המשכנתא..."

השתמש בכלי זה לכל דבר.
אתה יוצא היום למוזיאון? מה אתה מתכוון לקבל מזה?
מנה את ההנאות והרווח שתפיק לפני שתצא, ותזכה בזרם איתן של הנאה ושמחה.

במחשבה תחילה

אנשים רבים אינם זוכים בשמחה משום שהם מתייחסים אל החיים כאל מובנים מאליהם.
זה נמשך כך, עד שהם כמעט מתים.

אדם שעבר תאונת דרכים, לעולם לא יחזור לחיות כמו קודם.
כך גם מי שחלה בסרטן, וזכה להשתחרר מבית החולים כשהוא בריא.
הוא יסתובב בכל מקום ויגיד לכולם: "כמה טוב לחיות! אני חי!"
האנשים יביטו בו, וכשהוא יפנה אליהם את גבו, יצביעו אל ראשם – 'הבנאדם השתגע': "מה יש לו לשמוח כל-כך, אפשר לחשוב שהוא זכה בפיס..."

למד להעריך את מה שיש לך.
האלוקים ברא אותנו, על מנת שניהנה.
כמה טוב שיש לך ידיים! יש לך רגלים! יש לך עיניים! יש לך שכל!
למד להרגיש את ההנאה הזאת, והיא תלווה אותך בכל עת ובכל מקום.

שמחה אינה מגיעה מעצמה.
שמחה היא מצב פנימי שתלוי במחשבה.
יש אנשים שיש להם הכול והם עדיין אומללים, וישנם כאלה שחיים באושר ובשמחה גם כשהם לכאורה חסרי כל.

למד להכיר את השמחה של 'להיות קיים', השמחה הפשוטה של 'לחיות', ואז תוכל לשמוח יותר, יותר ויותר...
אחרת, אין זו אלא אשליה, חלום מתוק וקצר.
מה תיתן לך מכונית חדשה?
מה יעניקו לך מליון דולר?
הם אולי יתנו לך הזדמנות לברוח מהחיים אל ארץ החלומות, וכמה זמן אפשר לחלום?

המצב הטבעי

שמחה היא מצבו הטבעי של האדם.
ילדים נמצאים במצב של שמחה רוב הזמן ונהנים מהחיים בצורה הפשוטה ביותר. בובה, כדור, סוכרייה..
אבל אנחנו, המבוגרים, לומדים להיות אומללים.
הסיבות לשמחה לא נעלמו, זה רק עול שיגרת החיים שמעיק עלינו.

הבא את עצמך להיות מודע ליופיו של כל רגע.
התמקד בטבע הנסתר שלך – בשמחה, גם בתוך שגרת חיי היומיום.
אם לא תגיע לתחושה שהחיים טובים, אז בעצם מה יש לך?!

את השמחה הזו מתחילה תפילת השחר בסדרה של ברכות תודה לאלוקים, על הדברים הפשוטים והברורים:
  • תודה לך אלוקים, שנתת לי חיים...
  • תודה לך אלוקים, שאני יכול לראות...
  • תודה לך אלוקים, על הידיים, הרגליים והגוף כולו...
  • תודה לך אלוקים, שאני יכול לחשוב...

אם תגיע לשליטה, באמנות ההנאה התמידית ממה שכבר יש לך, תהיה תמיד בשמחה.

הקב"ה טבע בעולם תכונה מיוחדת, ששמחה מושכת אליה שפע מיוחד ושמחה נוספת.
כשאתה בשמחה, מפתח השפע נמצא אצלך.
בתור משל ניתן לומר כי כשאתה שמח ואומר תודה לאלוקים על הילדים שנתן לך, אז הקב"ה עושה שהם יהיו עוד יותר מוצלחים, שתשמח עוד...
כשאתה שמח ומודה על האוכל הטעים שאלוקים נתן לך, אז תקבל עוד... 
במלים אחרות – אם נלמד ליהנות ממה שהאלוקים נתן לנו, הוא ייתן לנו עוד..

מסיבה זו אמר דוד המלך "עבדו את השם בשמחה."
האלוקים אינו מעוניין שנסתובב בפנים חמוצות. שמחה היא החובה שלנו.

יותר מזה – התורה מזהירה אותנו שאנו עלולים להיענש על "אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב".
אתה יכול לקיים כל מצווה שיש – לשרת את ההורים שלך, לפעול למען האנושות כולה – אבל לא בשמחה, והקב"ה 'יתחשבן איתך' על כך.
למה? משום שהוא רוצה שנפיק את האושר המכסימלי מהחיים!

אתה לא נהנה מהידיים והרגליים שלך?
אתה לא חושב שהעולם נפלא?
אם כך אתה עובד לאל הלא נכון.
האלוקים עלול למנוע ממך את הסיבות לשמחה – היזהר!

להמשיך קדימה

על פי התודעה היהודית עלינו להגיע למצב גבוה יותר – ללמוד לקבל גם את הקשיים שלנו בשמחה.
איך אפשר? התייחס אליהם כאל הזדמנויות לצמיחה – כאל אתגרים בוני אישיות.

מעצם הגדרתם, החיים הם רצף של אתגרים ומשימות.
האם אתגרים אלה יעלו את מפלס השמחה שלך, או יפחיתו אותו?
אם תיתן לדברים קטנים להשפיע עליך, השמחה תתנדף מאליה.
בכל פעם שבה אתה מוצא את עצמך מודאג מבעיה כלשהי,
שאל את עצמך: האם זה שווה את כל האנרגיה השלילית שאני מייצר?
הבחירה בידיך.

בספר "אורחות צדיקים" (שנכתב במאה ה-15) נאמר: "המאמין בלב שלם... הוא שמח לעולם... כמו החולה שאוכל סמים המרים בשביל הרפואה... הוא חופשי מדאגת העולם."
כלומר – כאשר אדם אינו מתמקד בצער, אלא בתכלית שלו, אז הוא ממילא מאושר, כי השמחה היא חלק ממנו.
אם אתה מסוגל להסיח את דעתך מהצער – המצב הטבעי הוא שמחה.

קיים הבדל משמעותי בין דאגה לבין אכפתיות.
"דאגה" היא מצב שבו אתה "נאכל" מבפנים, גם כשאין באפשרותך לעשות שום דבר על מנת לשנות את המצב.
"אכפתיות" לעומת זאת, היא מצב שבו אתה מתייחס ברצינות לבעיה ומנסה לפתור אותה כפי יכולתך – אבל היא לא גורמת לך להיות בדיכאון.

תפסיק לסבול מההורים שמנדנדים לך, מילדים בכייניים, ממעסיק בלתי-נסבל, עובדים גרועים, מורים חסרי הגיון...
גם בזמנים קשים וכואבים, למד לקבל אותם כחלק מן המציאות.
אל תוותר, עד שתמצא נקודה חיובית שבה תוכל להתמקד.
מנה את הדברים הטובים שבהם התברכת.
נו – אז מה אם הילדים שלך בוכים? זה סימן טוב, הם חיים וקיימים!

כשאתה שמח אתה הופך ל"פותר בעיות מקצועי", במקום ל"סובל נצחי".
תאר מצב שבו אתה בעסק הפרטי שלך, וקונה בא להתלונן.
אם אתה אומלל, גם הוא יצא מהמשרד אומלל, ולמחרת הוא עוד עלול לצאת ולהפגין מול הדלת שלך!

ומה אם חס וחלילה קורה למישהו אסון?
תפילת הקדיש שנאמרת לאחר מותו של קרוב, אינה תפילה עבור המתים,
אלא מעין הודעה והצהרה עד כמה החיים נהדרים, מהנים, יפים ומרגשים.
לא, אתה לא אמור לקפוץ אל תוך הקבר בעקבות הנפטר.
הדרך של רומיאו ויוליה רחוקה מלהיות הדרך היהודית.
הדבר הטוב ביותר שביכולתנו לעשות למען עצמנו היא להצהיר עד כמה החיים משמחים ובעלי משמעות.
זהו חלק ממטרת המוות – לגרום לנו להעריך את החיים.

גם אם אתה לא יכול לפתור את הבעיות שלך, אל תסתובב ותפזר את הדיכאון סביבך.
"אני כזה מסכן... את מי אני יכול להדביק בחיידק האומללות?"
לכל הפחות, אל תהפוך אחרים לאומללים כמוך...

השמחה שבחכמה

דברי חוכמה הם מקור מצוין לשמחה.
בעזרת החוכמה אנו מבינים את העולם שבו אנו חיים, ומה תפקידנו בו.

על פי התודעה היהודית, מקור השמחה הוא התורה.
מדוע? משם שהתורה מלמדת אותנו את משמעות החיים.
היא מלמדת אותנו איך להתחבר אל בורא העולם, איך לחיות בהתאם לרצונו של הא-ל.

מסיבה זו, ביום האבל היהודי הלאומי – תשעה באב – אין לומדים תורה, משום שהתורה היא שמחה.
המקובל הגדול האר"י ז"ל (אשר חי במאה ה-16 בצפת), גילה לתלמידיו שבזכות השמחה הגיע לגבהים נסתרים של החוכמה.
וכפי שניסח זאת תלמידו רבי חיים ויטאל: "וכפי גודל שמחתו באמת...כך יזכה לקבל אור עליון..."

ישנה שמחה מיוחדת בעיסוק בחוכמה.
גם אם אתה לא מיישם בפועל את הדברים שלמדת, עדיין יש בכך משמעות.
אתה מגשים את עצמך ומרחיב את קיומך.

מעבר לכך, בכל פעם בה אתה לומד דבר חוכמה, בדוק כיצד הדבר שלמדת יכול להשפיע ולשפר את חייך בצורה מעשית.
אילו התכופפת להרים אבן פשוטה, וגילית שהרמת יהלום, אין ספק שהיית רוקד כל הדרך אל בנק.
אבל אילו היית מרים יהלום, ומשתמש בו בתור ג'ולה, אין ספק שהוא היה מסיים את תפקידו בתוך גומה באדמה.
דבר חוכמה אמיתי הוא יהלום, חבל לשחק בו בג'ולים!

חז"ל השתמשו בדימוי חזק עוד יותר – לדבריהם מי שלומד תורה ושוכח את מה שלמד, דומה למי שמביא לעולם ילדים, וקובר אותם בעודם קטנים. מדובר באובדנה של פיסת מציאות, באובדנו של אחד מהחוטים אשר קישרו אותך אל הנצח.

זכור – כל נושא שתלמד, כל דבר חוכמה שתרכוש, אל תניח לו, חזור ושנן, שמור אותו תמיד בהישג יד.
השתמש בו על מנת להשיג את המטרות הנעלות ביותר שיש לך, ואם אתה צריך – השתמש בו בעת מצוקה.

הרשימה האישית

בתור תרגיל פראקטי, הקצב לעצמך 10 דקות, וכתוב רשימה של כל הפעמים בחייך בהם קפצת מרוב שמחה.
משחק כדור-סל מוצלח?
פגישה עם חבר בסוף העולם?
חזרה הביתה לאחר אשפוז ממושך?
סיום השירות הסדיר?
הולדת הילד הראשון?

עכשיו נסה ללמוד מהרשימה שהכנת, מהו המכנה המשותף? מהי הנקודה שגורמת לך לקפוץ?
בכך שתצליח לבודד את הגורם, תשיג לעצמך נשק סודי לסילוק מצבי רוח שליליים.

בדוק את הרשימה, ומצא מה מבין הדברים משקף שמחה אמיתית, ומה משקף לא יותר מאשליה מתוקה והיסטרית.

נסה למצוא דרכים להרחיב את רשימת השמחה שלך.
תוכל לשאול אחרים, מה גורם להם לשמוח.

מה תורמת לנו הדרך השמינית – "בשמחה" – בדרכנו לחוכמה?
  • השמחה היא פצצת אנרגיה טהורה.
  • בעזרת השמחה, תוכל לפרוץ את מגבלות החיים.
  • המצב הטבעי של האדם הוא שמחה, הטבע שלו הוא להתעלם מהשמחה.
  • מספיק לסבול מהבעיות שלך – הגיע זמן לפתור אותן.
  • למה לחכות עד שאתה כמעט מת, כדי לגלות כמה טוב לחיות?

ע"כ.

שנשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות. אמן.
 
- "מצבי היום לא משקף את האני הפנימי האמיתי שלי, אלא רק את מה שעשיתי בחיים עד היום".
- "עיקר כוחו של האדם הוא להודות בחולשתו ולפנות אל ה'. זה הכוח הגדול של האדם" - הרב מנחם פרומן.
שיהיה יום טוב ונקי - לך לי ולכולנו
----------------------------------------------------------
לסיפורי האישי - פנימה

ליומן המסע שלי - חיים פנימיים

תגובה: מיש.. מיש.. משנכנס אדר - על השמחה בחיים לפני 8 שנים, 1 חודש #83906

שלום פנימה,
סליחה שאני כותב באמצע השרשור אבל יש לי  תוספת שמחזקת את דבריך בהודעה הזאת של 5 רמות הנאה:
הרמב"ם בהקדמתו למסכת אבות מורה את הדרך לחפש את הדרך הממוצע בין שני הקצוות של כל מידה, ובאמת בקשר לתאווה הוא אינו כותב ששני הקצוות הם הנאה וסבל אלא תאווה וחוסר הנאה- בדיוק כדבריך.
יישר כוחך.
  • עמוד:
  • 1
  • 2
  • 3
זמן ליצירת דף: 1.93 שניות

Are you sure?

כן